שִׁירַת הַיָּם

… כי בנסיעת המלאך והעמוד נהפך העניין המשתנה בכח מה שאחר הטבע ונצלו הזכאים ונצללו החייבים. "ויושע יהוה ביום ההוא את ישראל מיד מצרים". וסוד מצרים רקי"ע שמימיו מי"ם מרי"ם והוא פרי כח הזק באדם ובעולם כמוהו. והנה צריך שמירת הטורים שמתחילין בראש הדף ידועים על ספר שנכתב ביה שמו והם הבאי"ם, ביבש"ה, יהו"ה, מ"ת, במצרי"ם. (אלו הם המילים הראשונות של כל שורה לפני שירת הים כפי שמובאות בספר התורה) וסימנם הוא ה"ב ימ"ב. והאותיות שבסופם של טורים סימנם ו' מן הלכו ע' מן ויושע מ"ם מן מצרים …

… השירה הוא הערה על חיוב ההודאה לשם ית' על כל טוב ועל הפכו בין כללי בין פרטי. ואמנם זה שכלל כל האומ' ראוי להיות שירתו מופלאה כמו שהוא ואמנם דבריה מגידים עתידות נפלאות נוסף על מה שבא בפשוטי הדברים המופלאים. ועדינו הם אומרו "אז ישיר משה" ואומרו "תבאמו ותטעמו" שהם מדברים לעתיד, כל שכן אומרו בסופה "יהוה ימלך לעולם ועד" שזה עד נאמן שהוא סוף כל הזמן. וכבר רמזנו עניין הנסיון בעץ ובמים המרים. וממה שכללנוהו זו הפרשה מעניין המן שנתנם הוא ית' "לחם מן השמים ויצא העם …