שִׁי"ן

6 הפניות ב־2 ספרים

סתרי תורה

עמ' צז§162

ז' ליעקב ח' ליצחק, והסוד הע"ת ז' ח' אחד מורה זכות ואחד מורה חובה, תן חלק לשבעה וגם לשמונה. ולא נקראו אמהות אלא ארבע והן שרה רבקה ורחל ולאה. והמגלה סודם הוא אות אחד מצוייר. נמצא משולש בצד ימין של התפלין והוא שי"ן של שלשה ראשים, כי האבות הן הן המרכבה. והעד השני אות אחד מצוייר בלתי נמצא אצלנו, מרובע בצד שמאל של התפלין של ראש ולא של יד. כי השיני"ם שבעה ראשים, והראשים ציורו בראש. ועל כן יש לנו יחס בשלשלת משולשת אשר לא תנתק לעד.

מפתח הרעיון

עמ' קמד§25

הין או לאו לעניין, ובין בוא שני לאווין יחד, או שני הינים יחד. ואמרו, כי אמרנו מחוייב שימצא הוא שווה לאמרנו לא אפשר שלא ימצא. מפני בוא שני לאווין עם האפשר ושני הינים עם המחוייב. וכשתחשוב החיוב והמציאות, הראוי הוא שתחשוב השי"ן לבדו במקום הין, אחר שלא חובר אל השין, לא. והנה אמרך מחוייב שימצא, ואמרך לא אפשר ימצא, ואמרך נמנע שלא ימצא שלשתם מורים על עניין אחד. והנה שבו הצירופים בי"ב חלקים לד' חלקים עוד ג"ג לפי זאת הדרך. האחד זה שזכרנו. השני הוא

עמ' קעג§67

הנולדות מן ה' מקומות הפה כמו שכתבתי למעלה. וזה דבר שלא יכחשנו שום משכיל. שאם תאמר אני אוסיף על כ"ב ענייני הדבור או אגרע ממנו, ותביא ראיה מן אותיות נמצאות בשאר לשונות נוספות על הנמצאות בלשונינו או נגרעות. כגון ג' בלשון ישמעאל או שי"ן כיוצא בהן שאינם נמצאים בלשונינו או כ"ף וכיוצא בזה או ח"ת ועי"ן וה"א שחסרו מלשון לעז וכיוצא בהן. דע שכל אלו הנה הם כמרופים ברפיון גדול והוא במקום מוצאם, או ברפיון בינוני או חלוש מאד. או הם כמודגשים בדיגוש חזק במקום

עמ' קפח§82

ודע שהציור א' וט' וי' ומ' וס' ופ' וש' שהם שבעה ציורים אין להם דמיון בחבריהם ולא הפוכים לציורם על חבריהם. אלא כל אחד מהם ציורו זר מציור כל חבריו. אך חמשה עשר ציורים הנשארים יש להם דמיון אלו לאלו או הפוכים מדומים כמו שהודעתיך. וחמשת הציורים

עמ' רו§104

ש שמו שי"ן ומספרו שלש מאות. זה הציור יש לו שלשה ראשים, והוא עד על השלש יותר מן גימ"ל ולמ"ד מצד צורתו. והוא מפני שבו נשלם המספר המשולש גל"ש אחדים ועשרות ומאות. אמנם שי"ן מחובר מלמטה ונפרד מלמעלה, ומלמעלה מורה של שלשה ראשים נפרדים

עמ' רט§107

בהם ושתה חכמתם כמים. והיה שט כדג במים עד שתתברך כדגים מרוב למודך. ותעשה פרי הוא נו"ן והסמך אל בעלי העינים ופתח פיך ביניהם עד שתסור בחכמתך את רוח הקופית שבך ותורישנו מפניך או תירש כחו, עד שלא ישאר בלא כח ושנה ניסנך וחייך שבו נולדת, כי ערל נולדת ולא יכולת להתנועע למול ערלתך עד שתתקן תולדתך בברית. ואחר כן עם תורה, ועל כן שהושמו שני תוי"ן בשם תולדת גם בשם תכלית ואחת בסוף ברית שהוא מלשון בריתך הראשונה, והאחת בראש תורה שהוא מלשון הוראה