שֵׂעִיר

5 הפניות ב־3 ספרים

מפתח החכמות

עמ' יב§23

כוללת ענין תולדות יעקב ועשו בבטן אחת, וענין התרוצצם בקרב בטן אמם בכוונה אלוהית. והיות עשו אדמוני כלו כאדרת שער. ועל שם אדמוני ועל שם האדם האדם נקרא שמו אדום. ועל שם השער נקרא איש שעיר. והרו הר שעיר ובניו בני שעיר. והנה עשו הוא אדום והוא אבי אדום ואלופיו אלופי החרי בני שעיר וכל אלה השמות הנפלאות. והנו איש יודע ציד איש שדה ויעקב איש תם ישב אהלים. והיות יצחק אהב את עשו אהבה תלויה בדבר כי ציד בפיו. ורבקה אהבת את יעקב

עמ' טו§27

ועל שם שרית קראו ואמרו "כי ראיתי אלהים פנים אל פנים ותנצל נפשי". ואיסור גיד הנשה אשר על כף הירך מפני שנגע המלאך בכף ירכו "ותקע כף ירך יעקב בהאבקו עמו". ופגישת שני האחים עם כל חילם והפרדם בשלום זה מזה. זה הלך לשעיר וזה לסכות ובוא יעקב עיר שכם אשר בארץ כנען וקנותו חלקת השדה אשר נטה שם אהלו מיד בני חמור אבי שכם במאה קשיטה. "ויצב שם מזבח ויקרא לו אל אלהי ישראל". ויציאת דינה ונטמאה בצאתה ועשות בני יעקב מרמה ותחבולה על זה להתנות

עמ' פח§78

וענין ההאבקות היה במראה הנבואה בלא ספק. וענין גיד הנשה ואשר על כף הירך והיותו רמז לאיסור אכילה מסוד ענין המשגל שעליו נשבע. ועל זה נאמר אחריו כי עשו בא מיד אליו וישקהו נקוד כולו וכבר החליפו בו קוף בכף. וזה הלך לשעיר וזה לסכות. וענין דינה בת לאה עם שכם בן חמור וכל הדבק לו ידוע מתוך שם דינה ושם שכם ושם חמור אביו. וזה כי הענינים האלה כשילקחו על דרך הפילוסופיה מיד יקשרו זה עם זה לפי הדרך הכללית לא לפי הפרטית. וכשילקחו לפי דרך

חיי הנפש

עמ' קיח§166

לאומים ממעיך יפרדו ולאום מלאום יאמץ ורב יעבד צעיר", אלה הם מטטרון וסנדלפון שהם שני מלאכי השרת אחד טוב ואחד רע, הצדיק שמו יעקב, והרשע שמו עשו. ועשו יצא הראשון באמצעות הדם ועל כן הוא "אדמוני כלו כאדרת שער" אדיר ותקיף וחזק כצורת שעיר וצורת שד ושטן ומזיק בכל בעל רוח סערה, הוא איש שעיר "ואחר כן יצא אחיו וידו אחזת בעקב עשו", ידו זו גבורתו וכוחו, היא דבקה וקשורה ואחוזה בגלגל אחיו עשו, הוא בעל המעשה. עקב מלשון מעוקב והוא סוף העליונים "איש שעיר" משתער, וסופו

ספר המליץ

עמ' לה§39

כי גלגל הוא. כעניין כאשר ירים וכאשר יניח בסוד משה במלחמת ישראל עם עמלק. והנה אם כן בידי משה נתלת המלחמה וזהו האמת שכן הוא תמיד. אלא שקול ענות הוא סוד הרקוד והוא רוחני נע ונד וקול שופר הוא סוד הנגיחה, והמרקד שעיר והמנגח איל והשעיר שר וקול גבורה וקול חלושה פעם לזה ופעם לזה עם היות ארבעתם משכן לקול הדממה הדקה ועם היותם לוחמים ונלחמים על הראש סביב על פי שם עליון והוא זה: