שָׁלֹשׁ מִילוֹת

ואשר נמצאו בדורנו זה בעונותנו מרוב אורך גלתינו, ומאלו הכתות המשובשות בחכמות האלהיות, ובאמונות התוריות, ובדיעות הנבואיות הן רבות מאד. לאי לבי להזכירם כל שכן ידי, אך בכלל אזכור טעות רובם ואומר להם, איך החשק אשר מהול בג' מילות, מילת הלב, ומילת השפה, ומילת המעור, חייב בחיוב (יהוה) [יהיה] נקרא כשם קונו לכתבה ולהוסיף חקירה ושאלה ודרישה בכל יום תמיד עת אחר עת בכל יכולתו ובזה יושלם לפני יתברך. עיין עיון טוב בחבור וראה מה הם חלקי ובורי, רק הנמצא כי הבור הבור, הנה הוא כשליח צבור.

והחלק השני הוא הלכות הנמצא בלב לבד ואינו נמצא בפה. והוא רק מי שהתחכם לעצמו, ולא שפע עליו מכריח פיהו להוציא דבורו לפעל להשפיע לזולתו מחכמתו. וזה האיש החכם המיוחד, אע"פ שהשלים עצמו, לא עבד העבודה האחרונה ולא הוליד פרות מעציו, אך פיהו עיקר וערל שפתים הוא וגם לבו מהול. וכבר יש לו לעצמו גמול גדול כפי עבודתו.