שָׁלֹשׁ מַעֲלוֹת הָאוֹתִיּוֹת

… ובנותיהם. וכתוב על מה שתכתוב צרופיך באותיות גדולות כאלה ש מ ו ת וגלגל וצרף את השם פנים ואחור, ובו תעלה מעלה ותתענג בדשן נפשך. כי "אין בטובה למעלה מענג" והזהר שלא תרד למטה, כי "אין ברע למטה מנגע" (ס"י). ואודיעך איך נחלקו האותיות לשלשה חלקים, שכן אותיות בגימטריא שלש"ה חלקי"ם והם כאלה: מלאכ"ת סופ"ר בכל התורה בלא תגין, בד"ה חק"י בכל התורה בתגי יחוד, שעטנ"ז ג"ץ בכל התורה בתגי שלש וסימנם טוב"ה. והנה אגלה לך סודות נפלאות בחשבון כל אחד ואחד מהן …

ואמנם עם כל זה המופת המושכל המקובל שהודעתיך ראוי לך שתדע שהאותיות בג' מעלות. אחת חיצונית והיא הנמצאת בספרים, והיא הפחותה מכלם. ואע"פ שקדמה לשתים במציאות הנמצאת ובזמן ומערכה, והשתים קדמו לה במעלה ובעילה. ושניה תיכונית והיא הנמצאת במבטא הפה בה' מקומות, והיא טבע שהוטבע בפה לקבל …

ועוד אותיות שניות ממין שני, מורגשות לאזנים ונדברות בפה. והם רוחניות מוגשמות ואינם גוף כראשונות, אך באמתתם אותיות הם, והם יותר קרובות אל מעלת האדם ואל עצמותו הנכתבות בספר. ואע"פ שהם מצד היותם נקראות בשם אותיות, ומצד היותם מורגשות, ומצד היותם בעל חומר לח. ונבדלו …

ועוד אותיות שלישיות ממין שלישי רוחניות לגמרי בלתי מורגשות, כך הם מדומות טרם צאתם לפועל. ופעולתם ניכרת ומושגת למשכילים על ד' צורות, ושכינתם בדם החיוני. והם משכילות בצאתם לפועל ראשונות, בדמות חיות הקדש. והם בדמות צורות של אש ששם חמרם, וצורות של רוח שגם רוח מנהיגם, …

… הדומה לגופניים כולם. ואם כן נשאר להיות הדבר המתקיים לנפש, קיים בעצמו והוא רוחני באמתתו, והוא השכל באמת. ובעת שיפעל מנפש חזקה יפעלנה דבר דומה לו, הוא הצורה שכלית רוחנית ושמה אמת, והיא המקיימת לנפש באמת. ומפני שהמין הראשון של האותיות וגם השני תורה גמורה, שהם המורים, והם אמצעיים בין השכל והנפש, ואין להם קיום בעצמותם, ולא יתכן לנפש להתקיים בעדם למי שהם גופניים ורוחניים משותפים עם הגופים ההוים הנפסדים, הכריח השכל אחר ששמם בדמות היותם כלים לו, להושיע הנפש …