שֵׁם קָטָן

… וזה כי אסמוך על מה שכבר רמזתיו, או על מה שאני עתיד לרמזו. או בספר ההוא בעצמו שאני מדבר עליו או במי שקדם לו או במי שיבוא אחריו אם הוא מן האמצעיים. ומזה כי איש אדם נודע שהוא אשמדאי מצורף והוא סוד גדול. והנה מרויה הוא סוד השם הקטן והוא אמו וסודו י"ה אב ואם הוד האדם. והם בזה מולידים בן אחד ושמו גם כן בן בהו. אמנם זנבו חזן והוא מזיח דונה נודה והדן כי שם אדני נודה. והוא ידמהו ו"לך דומיה תהלה אלהים" (תהלים סה' ב'). הם כי לא, והנה אלהים, אהב החכמה, ועל כן הוא מדבר בחלום …

ומן הא' ועד הה' תגע בידי שם קטן שם העולם הבא בשם נקבה יהו"ה שד"י קטן יהו"ה קטן אלף למד הויה נקדה לא יפסד העולם הבא יהו"ה שם יהו"ה שד"י. ומן הב' עד הג' כלומר כ"א אהי"ה. ומן הב' עד הד' זיוו ממהר ממרה כואב מדבר חכם מראה חיים. ומן הב' עד הה' דלת כחות המשפט כחות ס"ה חותם אדם שם קטן צבאות. ומן הג' עד הד' רכ"ח כרו"ב ברוך אלהים עץ חיים. ומן הג' עד הה' תי"ג קפ"ה הפני"ם. ומן הד' עד הה' אל"ף למ"ד והסוד שדי למד פלא. וכאשר ראית והבנת מאלה כפול וחבר והפשט והרכב הדברים ותבין סודם.