שְׁגָגָה

… עניינו של זה המלאך באומרו יתע' השמר מפניו שהוא בעל פנים רבים, ושמע בקולו שהוא המדבר אתך, אל תמר בו פרשו בו אל תמיריני בו, כי לא ישא לפשעכם כך מדתו באחד מחלקי פניו לבלתי סלוח עון וכל שכן פשע שהוא מרד, אבל החטא הוא שגגה וזה אינו מעצמו אלא מפני היותו מקנא על כבוד שמי, כי שמי בקרבו רמז כי שמו מטטרון בגימטריא ובידו ספר וספור. והוא מיכא"ל רמז כי ילך מלאכ"י לפניך, וכך נמשך כל העניין. ואמנם זה המלאך המיוחד מכל מלאכי השם יתעלה והוא האמצעי …

… וחזק המעשים מפני קדימתם בטבע וזמן ואמר "וכי תשגו ולא תעשו את כל המצות האלה" וכו'. והורנו דרך הכפרה לשוגים ושהיא על פי הקרבן לפי מיננו הקרובים בחלוקותיהם. ואמר בסוף "ונסלח לכל עדת בני ישראל ולגר הגר בתוכם כי לכל העם בשגגה". ולפיכך אנו מזכירין זה הכתוב בערב יום הכפורים אחר אמרנו "כל נדרי" וכו'. ועוד הוסיף לומר בשגגה "תורה אחת יהיה לכם לעשה בשגגה". אבל על הזדון והרשע אמר "וְהַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה בְּיָד רָמָה מִן הָאֶזְרָח …

… ועמהם י' נשיאים, ובאו השנים גד וראובן כי הנוחלים היו י"ב אישים. ונתנו ללויים ערים לשבת לא דרך נחלה ומגרשיהם לבהמתם ולצרכיהם. והנה נתנו חלק מנחלת אחוזתם כל שבט כפי שהוא רב או מעט. ונתנו להם שש ערי מקלט לנוס שמה רוצח כל מכה נפש בשגגה וארבעים ושתים עיר ומגרשיהן. ונחלקו ערי מקלט ג' ג' שלש מעבר הירדן ושלש בארץ כנען. וסוד ער"י מקל"ט, ט"ל מרקי"ע. וכך אמר "וְהָיוּ לָכֶם הֶעָרִים לְמִקְלָט מִגּואֵל וְלא יָמוּת הָרוצֵחַ עַד עָמְדוֹ לִפְנֵי …

ודע זה מאד כי הוא סוד הגדול שבכל סודות הנבואה ונתלה דינו בין רוצח בזדון ובין רוצח בשגגה. וסוד הנחלות ומאמר בני יוסף על בנות צלפחד ומצות השם עליהם באמרו "לַטּוֹב בְּעֵינֵיהֶם תִּהְיֶינָה לְנָשִׁים אַךְ לְמִשְׁפַּחַת מַטֵּה אֲבִיהֶם תִּהְיֶינָה לְנָשִׁים". וכן אמרו יתע' "וְלא תִסּוב נַחֲלָה …