שְׂמֹאל

… ישלם עניין האדם הראוי להיותו שלם. ואם כן בראותך אותי או איש כיוצא בי מתפאר בקבלה ומדבר בה לפי הראוי עם היות העניינים זרים מאד אצלך אל תהיה שופט את שופטיך ודן את דייניך, אבל היה מקבל מה שתשמע מפי מוריך. ואפילו אם יאמרו לך על ימין שמאל ועל שמאל ימין מה שלא יאמרו בשום פנים. אבל יתכן שתחשוב שאמרו לך האמת, כי על כן נקראת זו הדרך קבלה. הייטב בעיניך אם הייתה מלמד האותיות לשום נער קטן שיאמר לך שאתה מוסר לו דבר שקר או שיאמר לך אמור לי תכלית התועלת בו. אם …

… שנאמר בעניין ברכת כהנים כשמחזירים הכהנים את פניהם לציבור לברכם. וכשמחזירים פניהם מן הציבור אחר שמברכין לא יחזירו אלא דרך ימין בכל מקום. וכן כל פניות שיהיה אדם פונה לא יהיו אלא דרך ימין. וכבר אמרו חז"ל כשישראל עושין רצונו של הקב"ה נעשה השמאל ימין. ואמרו אין שמאל למעלה אלא אלה מימינים לזכות ואלה משמאילים לחובה. ומעניין אמרו "וירם ימינו ושמאלו", ואחריו בא "וישבע" (דניאל יב' ז'), תבין סוד נשיאות כפים ימין בעשר אצבעות הידים שהן חמש כנגד חמש. וסוד …

ואחר עשותך כן כוון פניך כנגד השם, וחשוב כאילו הוא איש אחד ועומד לפניך ומחכה ממך שתדבר. והוא מוכן על כך לענות על כל מה שתשאלהו. ואתה אומר דבור והוא עונה, וזה הדרך לכה בו, וה חל בכוונה שלמה לכבוד השם יתעלה ואמור תחילת כל, "תכון תפלתי קטרת לפניך משאת כפי מנחת ערב" (תהלים קמא' ב'), ושא עיניך למרום, ושא את כפיך הימנית והשמאלית כדמות נשיאות כפים של הכהן, שהוא מחלק חמש אצבעותיו מפה וחמש מפה, והשתים הקטנות דבקות ושתים הקרובות להן ג"כ דבקות וחלוק באמצע והגודל פשוט לבדו, וכך לשתי ידיך בצורה זו,

… ומן ראש הסוף שהוא ו' של ו'יט, מיד תוריד ידיך בנחת אשר נשאת אותם לפני השם בדמות עשר ספירות חמש כנגד חמש במספר עשר אצבעות, חמש מימינות וחמש משמאילות, אלה לזכות ואלה לחובה, ואתה הפכת הכוחות וזכית החייב. וע"כ תשים יד שמאלך על לבך, פשוטה בחמש אצבעות, ושים עליה יד ימינך פשוטה בחמש אצבעות להורות שהמזכה גבר וכבש תחתיו את המחוייב, עד שהוא אסר עצמו והודה ונכבש. ועל זה אתה יישר לבך מיד והשתחוה לפני הצורה הנחשבת בלבך שהיא לפניך והיא בעלת התנועה, ר"ל אשר …

ואין זה כי אם הודעת הסוד בשתוף ובחלוק, וצרפם ארבעתם ותכיר סודם. ותדע כי יש עשרה במאמר האבר, ועל כן חלק י' לה"ה להורות לו שעשר ספירות נחלקים ימין ושמאל, אלה מימינים לזכות, ואלה משמאילים לחובה, והשם 'חוזה בתוך'. 'וזה בכחות', והוא 'חתום' 'תמיד' 'בשנוי הטבע' כלומר 'בשם כ"ו פ"ו' 'באמ"ש הפוך', שהוא 'מהפכו באש', וסודו 'בן בת' 'יחד בנפש'. פני שרי, שהם עיני שרי, והנה משם התעורר אברהם למדות, וידע כי …