שֵׁם הַמִּקְרֶה

… משיגין דבר במהות השמות ואינם יודעים להבדיל בין מהות העצם ומהות המקרה אשר במהותם שהם שניהם כללים תחת עשרה מאמרות שהם עצם אחד ותשעה מקרים וככה חייבם טבע המציאות. ואם תחת שם העצם אין השפע העליון לעולם נופל כל שכן שאינו נופל תחת שם המקרה וקל וחמר שלא יפול תחת השם המורכב משניהם שהדבר כן. וכבר השגנו שפע נמצא ועל פיו השגנו שה' ית' שהוא סיבתו הראשונה נמצא מחוייב המציאות בבחינת עצמו והעדרו נמנע והשגתו אותו אפשרי. וראינו שטבע השגתו אותו בבריותיו …