שְׁלֵמוּת הָאָדָם

… נותן הדין שיפרסמו שתי מעלותיו בכתוב. ועל כן נאמר עליו שבשמו נקרא השם השלם ית', והוא המלך שהשלום שלו. גם על כן כתוב: "וישב שלמה על כסא יהוה למלך" (ד"ה א' ט' כג'), מה שלא בא כאן לזולתו. ושתי המעלות הנזכרות האחת מהן מעלה אנושית והיא העושר הרב, והשנית מעלה אלהית והיא בשכל הרב. ואע"פ שיש עוד שתי מעלות גם כן לאדם והם שלמויות לו. האחת מהם אנושית לבד והיא יופי הגוף וגבורתו, והשנית משותפת בין אנושית ואלהית והיא חכמת המדות הממוצעות, כמו שנתבאר זה בחלק הג' בפרק נ"ד והוא האחרון, ואנחנו …

… הנפש. שאם אין מצוה מה צורך למצוה או למצוה עצמה. ועל כן השורש לדעת מהות המצוה ואחר כך ידוקדק אם נצטוה ואחר יודע מה צוהו, ועוד יושכל למה ציוה, ויעוין מה גמולו בשמרו מה שצווה לשמרו, ומה עונשו בעברו על המצוה. ואלו כולם תכליות האנושות ולא נמסרו במופתים מושכלים למקובלים אחרונים באמת, כי אם לשרידים אשר השם קוראם. אך נמסרו לעם גם כן לפי השגתם בציורים דמיוניים מספיקים להם. ועל כן השלם הנבדל מהם חייב בחיי הנפש להתמידם בהתמדתם מקודם, ולראות …

… ברורה גם כן שכל מציאותך מזולתך ר"ל שלא עשית אתה עצמך אבל עשאוך אחרים. ועוד אחר שתדע זה עוד תשאל למה נבראת בעולם. ובדעתך אלו הד' שאלות במופתיהם תגיע אל מה שאפשר לאדם להגיע מן ההצלחה האלהית ומן המעלה השכלית ומן השלמות האנושית ומן השמחה התכליתית. ודע כי שאלת למה היא שאלת התכלית, והשגת סוד התכלית היא תכלית התכליות. ואמנם שאלת יש היא שאלת הראשית והש"י מגיד מראשית אחרית ו"טוב אחרית דבר מראשיתו" (קהלת ז' ח'). ושתי השאלות האמצעיות שהם מה ואיך הם בינוניות …

… הנזכר שם הוא סוד התכלית האחרונה לאדם, והוא היותו שכל ומשכיל ומושכל בפעל, אחר היותו בכח. והוא שובו אלהי אחר היותו חמרי והוא צאת מן הכח אל הפעל. ואע"פ שלא זכר הרב זה בזה הלשון, זהו המובן מדבריו באומרו, "והמין הרביעי הוא תכלית השלמות האנושי. והוא כשיגיעו לאדם המעלות השכליות, ר"ל ציור המושכלות ללמוד מהם דעות אמיתיות באלוהיות וכו' ". ואנחנו נדבר עוד בזה בע"ה, בסוד "עבודת השם מאהבה" אשר היא תכלית כל הסודות והנכבד מכולם לנו.

עבודת השם מאהבה היא העבודה המרוצה והמקובלת באמת, והיא תכלית השלמות האחרון, אשר בעבורו נברא כל חי משכיל, ומצדה האדם אדם. וידוע ומבואר לכל בעל דעת כי העבודה ההיא האמיתית אי אפשר לשום אדם להגיע אותה בבלתי רוב החכמה, ואחר הרגל גדול מאד וזמן רב עד שוב ההרגל הרצוני כח טבעי. ומפני היות האדם חזק בימי הילדות והשחרות …

… הכנה לקבל השגת השם ופעולותיו, נמשך אחר השגת השם ומשתדל בה עד שיצא בהשגתו אותו, מן הכח אל הפועל, מכריח ומנהיג שאר כוחותיו אשר תחתיו להמשך אחר העניינים המכריחים ענייני המציאות, לבלתי היותם בם ובזולתם יכולת למנוע ממנו מעלתו זאת העליונה ושלמותו האחרונה. ונמצא שכולם עוזרים לו בהשגה ומסייעים אותו, והם לו כמו כלים ומשרתים ועבדים שלכך נבראו, ונמצאו אתו באמת, לא למנעו מהאמת. ואם הכח הדברי נמשך אחריהם בהבליהם נמצא שמהפך כוונת השם שהמציאו להשגתו ושב כלי ושמש …