שִׂמְחַת תּוֹרָה

… הנזכר הוא יום ר"ה יום ר"ח, והוא שביעי לחדשים. וידוע שהשנה היא חברתה של הנפש לפי [ספר] היצירה וכן העולם חבר לשניהם, ושלשתן עדים נאמנים עולם שנה נפש ושלשם בדין י' ימים, שיצירתן על ידי י' ספירות וכ"ב אותיות. ועל כן יום שמחת התורה בכ"ב יום לחדש תשרי ויום הכפורים בי' ימים בו, כמו שהעיד מי שידע אמיתת חדוש העולם, הוא אברהם אבינו בקראו לשם "אל עולם" (בראשית כא' לג') גם "אל עליון קונה שמים וארץ" (שם יד' כב') לעד. והנה ידוע שהמאור הקטן מושל בלילה והגדול …

… ועד יום הכפורים י' ימים, ומיום הכפורים עד יום א' של סוכות ה' ימים, הרי סוד י"ה מעלות. ותמצא עוד עד יום ערבה ששה ימים, הרי יה"ו שהוא חתימת העולם. וכך קבלנו להזכיר באותו היום זכרינו לחיים וחתמנו לחיים. והתשלום אחר היצירה הוא יום ראשון, הוא יום שמחת תורה הרי יהו"א. ועלו לך ג' שבתות בבא יום ראש השנה בחול, אבל בבואו בשבת לפי גלגולו יעלו ד' שבתות הרי שבע שבתות שנים שבע פעמים. כי שבע שנים הם שבע שנות העיבור והם גו"ח י"א י"ד י"ז י"ט. ושנות הפשוט הם י"ב הרי …

… ר"ה לחדשים הירחיים, ור"ה לתקופות השמשיים. בו' בסיון בו חג שבועות וזמנו זמן מתן תורתנו זכר ליציאת מצרים הוא יום טוב מקרא קדש. בי"ה בתשרי בו חג הסוכות וזמנו זמן שמחתינו זכר ליציאת מצרים. שים עליו א"ו ימים הרי בי"ה א"ו בתשרי ביום שמחת תורה, ונשלם בו סוד מועד אשר דרכו י"ה יה"ו י"ה אהו"י. והעניין זמן חרות וזמן תורה וזמן שמחת תורה. הנה לך חרות ותורה ושמחה ושמחת תורה. ודע שגם חרות מכלל ג"כ, שכן רמזו בסודו רז"ל חרות על הלוחות, אל תקרי חרות אלא …

… ולולב. והנה ו' ימי סכות אחר יום הראשון חול מקרא קדש, ויום ז' ערבה כלומר נוסף בלולב עזר מההקף הטבעי המושבע. ומקיפין ז' פעמים בו כנגד כל הימים ויום ח' שהוא חג שמיני עצרת יורה על עת קץ אשר בו יתענג יצר שמח כי הוא יום שמחת תורה. והנה שבועות זמן מתן תורתנו והוא יום אחד מקרא קדש נולד אחר ספירת העומר שהוא מד"ה קבועה, והיום יום ו"ו, הנה האד"ם וסודו יל"י ולוחם עם תל"י שזה אומר י' לי וזה אומר ת' לי. והסוד תשר"י בסוד ראשי"ת הנרמז. …