שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל

… ראובן עם בלהה והיות בני יעקב עם כל זה שנים עשר. ואלה הם, ראובן ושמעון ולוי ויהודה ויששכר וזבולון ששת בני לאה ושני בני רחל יוסף ובנימין ושני בני בלהה שפחת רחל דן ונפתלי ושני בני זלפה שפחת לאה גד ואשר. אלה הם שנים עשר בני יעקב אשר ילד לו בפדן ארם. ותולדות עשו נזכרו אחרי מות אברהם יצחק ואנחנו כללנו זכרם בפרשת אלה תולדות יצחק בזכרנו לידת עשו כי הוא עשו והוא אדום והוא גם כן אבי אדום.

… קבורת אבותיו והודה לו וקיים דבריו. ענין ברכת אפרים ומנשה ברוח הקדש וענין הקיבוץ שקיבץ לבניו להגיד להם בשעת מותו את אשר יקראם באחרית הימים. והחל מן ראובן ואמר דברים רבים לכל אחד כדמות חידות ומשלים וברכם ושנה סדר תולדותם בדבריו כי שם שמעון ולוי ויהודה אחר ראובן כסדר והוא דין שישים דן ונפתלי גד ואשר אחריהם אבל לא עשה כן. אמנם שנה עוד סדר אחר כי יששכר גדול מזבולן והוא הקדים זבולן ליששכר. ואחר כך שנה ושם דן וגד ואשר ונפתלי. ואמנם …

… בגיד ודם שכן התורה קוראה בבני אדם נפשות "בשבעים נפש ירדו אבותיך" וגו', "תן לי הנפש והרכש קח לך" ורבים ככה. ועוד כי הנפשות קושרות כל האיברים בגידים ושולחים המזון להם שהוא הדם וזהו הפשט. ואמנם הפירוש יורה שהוא מדבר על שנים עשר שבטים שנאסר להם לאכל גיד הנשה. גם לכל אחד ממנו אחריהם כמו שנאמר "על כן לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה". וכן נאסר להם ולנו הדם כמו שנאמר "על כן אמרתי לבני ישראל כל נפש מכם לא תאכל דם". וכבר הודעתיך שהפירוש גם כן הוא ממין הפשט שכוון …

… התעורר משנתך שהיא עוד אצלי שנת הסכלות והסתכל בעיון זך בר ונקי ועמוק ודק ומדוקדק ואולי תמצא סוד כוונתי. ואז תצטרך בהכרח לעיין בדרך השלישית הנזכרת שהיא דרך מקובלת לבני הנביאים והמה המתנבאים. ובעיינך בזה תמצא שאלה החרוזים בנויים על שמות שנים עשר השבטים והם חמשים אותיות שנכללו בשמותיהם. ואלו הן בעצמן, ראוב"ן שמעו"ן לו"י יהוד"ה ד"ן נפתל"י ג"ד אש"ר יששכ"ר זבלו"ן יוס"ף בנימי"ן. ואמנם אלה הם מצורפים בחרוזים בלי תוספת אות ובלי מגרעת. וזאת היא באמת דרך השמות האמיתית המביאה …

וספרתי דבריו ומצאתי שהוסיף על ענין דברי שבטי ישרון עם אברהם יצחק יעקב שהם כ"ב אותיות. והראשונים שהיו חמשים עלו כלם ע"ב אותיות כמו שנזכר בתורה על האבנים שהן "על שמות בני ישראל". וכוון בו גם כן זה החרזן המתנבא אל מה שכון אליו הראשון בעצמו, כי דרך אחת לשניהם …

… הראשונות ויחסנו האחת לאדם והשנית לנח. ואם כן ניחס השלישית לאברהם ואחריה נמשכו שתים הרי הן שלש ושתים הנה חמש פרשיות. והששית ליצחק והשביעית והשמינית ליעקב והארבע הנשארות ליוסף ולאחיו וגם ליעקב עמם בכלל. והארכת הספורים ההם כלם בעניני האבות והשבטים היתה ראויה ומחויבת להקדימה לפני זמן העבדות והגאולה. וענין העבדות והגאולה היה ראוי להקדימו גם כן לפני מתן תורה. כי תכלית הכונה בספורים כולם הקודמים והמתאחרים היא לקבל התורה. וענינו שאם אין שם תורה אין …

… שבתורה הן על תנאי לא מוחלטות כי זה לא היה אפשר. וברכותיו של בלעם בעל כרחו מפני מאמר לא תאר את העם כי ברוך הוא. וזהו ענין ההשגחה האלוהית שהרי כבר יעד השם הברכה לאברהם וקימה בקיום מופלג ביצחק וכל שכן ביעקב שהיתה מטתו שלימה והוליד שנים עשר שבטים צדיקים לפי הוראת פשט הספר.

… זה לפי הקבלה אשר אין החכמה מקשה עליה, בזה גם כן חל עליך להבין עניני כל הפרשה בין בענין הצאן בין בענין תולדת הבנים וארבע נשים. והמעיין בכללים שקיבצנום לפי הפשט בפרשה זו יוכל להכיר כל דבר על בוריו בקלות. ואולם צריך שתתעורר על היות הבנים כמספר המזלות ולהן אחות אחת ושמה דינה. והמדות הן י"ג אבל אחת מהן מדת הדין וי"ב מהם מדות רחמים. והצאן שם להמון העם ורועם הוא הרב המנהיגם. ושם לבן ואדום אדום ולבן דמות חמה ולבנה וצורת יעקב חקוקה בכסא הכבוד. והשמים נקראים כסאו של הקב"ה שנאמר …

… אחד שהוא כנגד השתים בכל כוחותיו. וכנגדם עושה מעשיו ועמהם הרי שש. וכן שש בשמאל הרי י"ב כנגד י"ב גבולי אלכסון שבעולם וכנגד י"ב חדשים שבשנה וכנגד י"ב מנהיגים שבנפש. וכל זה לגלגל המדות ולהמשיך זו אחר זו, מדת הדין אחר מדת הרחמים לי"ב שבטי ישראל. וידוע שהתורה ניתנה על הר, והברכה על הר, והקללה על הר, והמבשרת תעלה על הר, שנאמר "על הר גבוה עלי לך מבשרת ציון" וכו' (ישעיה מ' ט'). על כן רמז הר, הוא הראש, כי אין בכל הגוף דבר גבוה ונכבד כמו הראש. וסודו …

… אמ"ש עם אש"ם דדי"ם מבדילים ביניהם, כי שניהם מעש"ה מרכבה, בסוד ש"ם בש"ם. הנה יצא מהם כלל אחד יותר נפרט, והובחר והובדל לעבודה מיוחדת מובחרת מובדלת מעבודת הכלל הראשון, ומעבודת הכלל השני. והכלל הא' כולל ע', והכלל הב' כולל י"ב, והג' הוא שבא אחד מי"ב, והד' הוא משפחה אחת משבט, והאחרון הוא איש כללי והוא הכהן הגדול מאחיו, ואינו משתנה כי אם בדורות. כן במציאות הכלל הראשון רוח כללי והוא רוח הקדש, וממנו רוח פרטי, וממנו ומהפרטי מים, וממנו ומשני הפרטים א"ש, …