שֵׁמוֹת נֶעֱלָמִים

ואמנם עתה אשוב לדבר בשמות הנעלמים כמו שייעדתי לעשות וגם בהם אדבר בכלל בהכרח, שכבר אמרתי לך שהפרטים אין להם תכלית ואומר תחלה שזה השם שכותבים אותו במזוזות מחוץ לא היה צריך לכתבו שם אלא מפני רמזו הביאוהו והוא כוזו במוכסז כוזו היוצא מן יהו"ה אלהינ"ו יהו"ה …

ולפיכך אצטרך אני עתה להורות לך בדרכים שיוציאוך מן הספקות ההם בעניין זה שאנו בו. והדרכים ההם הם העיון המופלג בדרכי השמות הנעלמים כולם על הדרך הראשון, והוא לדעת אמתת הוראתם לפי מה שיובן מהם בלשון הקדש. ואחר ראוי לדלג מידיעה זו לידיעה שנית רחבה מזו והיא לדקדק על הבנת הדבור לפי מה שיורה בכל לשון על דרך מה שמדברים בה בעליה. וצריך להתיר כל הלשונות אל לשון הקדש על פי כ"ב האותיות עם הכפולות השש שהם כמנפצ"א ולדקדק בכל עת על דרך זו.

… ותמצא סוד ד' יסודות שהם אש קל ורוח קל ומים כבד ועפר כבד, ויעלו ארבעתם יב"ש מער"ב מרב"ע. והנה שתוף המרכב"ה בל"ח ומשם תתפשט הברכה בלחם שממנו שתוף מח עם לב וממנו לב חם וכבד חם. כי הוא מערב מח וכבד בלחם. ודע כי השם הפשוט סודו כב"ד והנעלם ממנו ח"י, חבר הכל כלומר כב"ד ח"י ותמצא הכל ד"ם, חבר ד"ם וח"י הנה בשניהם סוד שם מיוח"ד שענינו כולל דמו"ת. הנה המורכב והפשוט דם ודיו אדם וחוה מה ויט אביו ואמו, הנה כולל שבעים שהם עין ועניינם מ"ל וכל עין קל והוא …

וידיעת דרכיו תלויה בידיעת שמותיו הנגלים והנעלמים, ומי שיש לו כח על מעלה מן המעלות האנושיות ואינו מוציאו לפעל הנה תחסר ממנו אותה מעלה ולו פחות ההפרש בין הידיעות. והנה תכלית כל אחת ואחת מהן היית מחזק בה חכמת נפשך ביתדי השכל ובעמודי החכמה ובחבלי הבינה ובקומת הדעת, עד שלא היה מלאך המות אינך מכיר מהותו באמת מושל ושולט עליה ביום פרידתה מגופך. ואם כן שוב ולמוד וקבל ואולי תדע מהות התועלת בידיעה זו. ולזולתו משאר השואלים על זה המענה להם הוא לבטלה או לטיול מלחמת הרשות. ולפיכך אודיעך כי הכלל הנזכר הוא על דרך זו,