שְׁבִיעִית
4 הפניות ב־1 ספרים
מפתח הרעיון
| מאד תענה לבבי המציעה | בקראי מעלה שביעית סגולה |
| עדי נראית צרופה בבריאה | בצירוף שם ומלה גם פעולה |
… גדולים וקטנים להעיד שהשם בורא כל גוף, ומה שנכבד מן הגוף והם עצמי הצורות כולן, ומה שפחות מן הגוף והם המקריים כולם. ועל כן הנה חותמו גוף בעל צורה ובעל מקרים כאשר הורה על חותמו שמו אשר סתם בו, והוא טבעתו ית' שרצה וחפץ לחתום בו שש קצוות והוא השביעי, שהוא מעמיד השש והשש בעלי תנועה ונטייה והשביעי אין בעצמו לא תנועה ולא נטייה כי הוא בכולם וכולם בו. ועל כן חיבב שביעי לכל חפץ תחת השמים.
וממנו תבין היות ימי החול ימי עמל ויגיעה ותנועה ונטייה, וימי הקדש שהם השבתות ימי מנוחה ושביתה ושמחה. והיה ראוי לפי זה הדעת ש(השם)היה השם גם כן כולל זי"ן כמו שכולל ח' מפני מעלת השביעיות. ודע שעל כן תמצא מעט הבדל בין ציור זה לציור זה. והוא שהו"ו אין לו כי אם ראש רואה לפניו ולא לאחריו. אמנם ציור זי"ן יש לו ראש רואה לפניו וגם לאחריו. וזה כי יום שישי משתכל …
ע שמו עי"ן ומספרו שבעים. זה ציור בעל שני ראשים כמו שהאדם בעל שתי עינים, ומתפשטים למטה. ובא אחריו צד"י ושניהם יעץ דין והם ע"ץ מלשון עצה. וזה עי"ן מעיין לכל צד ולכל פנה עד הוציאו דבר לפועלו כלומר עד צודו מה שכוונתו לצוד והוא צידת הרוח הקופית הבהמית בכל כוחותיה הרואה למטה ולא למעלה כמו שרמזנו בסודו לפני זה. ומספר שבעים שבעה מלשון שבועה. ושבעה ביארנו שהוא מלשון שבועה ושבוע והשבעה. ועל כן היו הלשונות והאומות והכתבים והשמות במספר שבעים לפי הכל, גם כן תלוי בשבעה כוכבים ובשבעה שערים כמו שהוא מפורש בספר יצירה.