שָׁמַיִם

33 הפניות ב־6 ספרים

אמרי שפר

עמ' עו–עז§193

ועוד תדע כי י"ה פעמים יהו"ה עולים שמי"ם. אבל י"ה פעמים אלהי"ם עולים אר"ץ. ולפיכך נאמר בה"א בראם. וכבר הודעתיך שהוא השם שלם בחשבון המרובע ואל זה כיוון באמרו, "ביום עשות יי אלהים ארץ ושמים". ודע כי ג' פעמים נפש עולים א"רץ. והנה סוד ארץ ושמים אר"ץ וקר"ץ. ושניהם א"רץ ק"רץ. אלף ר"ץ קוף ר"ץ. רץ לקראת רץ. ומהם יתחייבו שני היצרים.

עמ' קסט§542

והנה שם אלהים אל"ף למ"ד שסודם הפני"ם הנזכרים. ועוד סוד ה"א יו"ד מ"ם, האדומי"ם. והם 'הכפלי"ם הנאי"ם' 'ק"ו הק"ף' 'אב ואם הקופים' 'בפר"ט' 'אר"ץ'. על כן י"ה פעמים אלהי"ם עולים א"רץ, וסודה ג"ן 'עד"ן וגיהנ"ם'. י"ה פעמים יהו"ה שמים כמו שכתוב למעלה.

עמ' קעג§559

דע אתה האיש המשתכל בחכמת הקבלה כי חכמת הטבע לפי דעת כל פילוסוף היא כוללת כל העניינים המורכבים מחומר וצורה. ונקראו ראשיות הטבע החומר והצורה והאין הנקרא העדר הצורה מהחומר. ואין מקשה עליהם בזה ולפיכך אמרו כי השמים מורכבים מחומר זולת חומר הארץ ומצורה זולת הארץ. ושמו השמים בעלי קיום עצמי בכלל ובפרט. והארץ כלומר חלקי הד' יסודות בעלי הויה והפסד והדין אתם בכל זה. ועוד אמרו כי שני מיני הסדר הזה התחייב משני מיני סדר השכלים הנפרדים אשר אינם בעלי חומר

גן נעול

עמ' ז§61

ואין ספק שמעשה מרכבה נודע מן ארבע חיות הקדש. ולא תתגלה אמיתתם, אלא למי שמדבר ברוח הקדש. ומעשה בראשית נודע בהשגת החומר הראשון, המושג ברוח אלהים חיים. והוא שממנו נתהוו שלשה יסודות, רוח, ומים, ואש. כי הארץ נקֻדה להם, והשמים מקיפים סביבה. והנה השמים הם העליונים, והארץ התחתונה, ואמצעית להם. וכתוב בבראשית רבה, כל מה שיש בשמים ובארץ, אין ברייתו אלא מן הארץ, הה"ד, "הכל הולך אל מקום אחד הכל היה מן העפר והכל שב אל העפר" (קהלת ג' כ').

עמ' נג§144

ודע כי סוד זכר ונקבה הוא שמי"ם כוללים ז"ח שמות. ז' מהם זכות בשם יעק"ב שמדתו מדת אמת והיא התפארת הנחקקת על עשרת הדברות שתיבותיה קע"ב ומספר אותיותיהם 'עשרים' והם 'שר"י ע"ם' וסודם 'רוחות'. והנה 'כת"ר יעק"ב' הוא בהיות 'רוח הקודש בגן עדן'. כי 'איש ואשה

מפתח החכמות

עמ' כז§44

והנה אם כן אחר הברא השמים פשוטים בלי אור ובלי כוכבים ובלי שמש וירח ואחר הברא הארץ עם ההרים וכל הדומם ועם המים והאור והאש פשוטים מצמח וחי ומדבר, דין הוא לומר שהאור והחשך התחדשו אחריהם ואינם מהם כלל. ובעבור שהיתה התורה עתידה להפחיד ההמון העתידים לקבלה בענין ענש "ועצר את

עמ' לה§50

דרך המחקר הוא מה שאמרו שהוא לפי מה שיובן לנו מתוך דבריו כשנחקור בם החכמה. והוא כי מענין אמרו בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ כשהורה על היות לעולם כלו התחלה אחת שממנה נבראו הדברים הנקראים שמים וארץ. ונבין ענין שמים וארץ שמורים על העליונים ועל התחתונים. ונבין אמרו ברא אלהים לפי המחקר כאלו אמר ברא הסבה הראשונה לכל נברא מאלה הנבראים הנזכרים בכללם.

עמ' מח§62

וכמעט נראה לי שכבר גיליתי לך כל התורה כלה בכללה, אלא שצריך שאדבר בה עוד לפי פרטי החכמה שבה בקצת מקומות שנתגלו לנו ממנה. ועל כן אומר כי לפי החכמה כבר באו פרטי הבריאה כסדר שאחר שנאמר כי השמים והארץ שהם המקיף והמוקף ומה שביניהם יש להם התחלה אלוהית, הורה לנו השם יתע' שמציאותו מחויבת המציאות בבחינת עצמה באמרו כי השמים והארץ שהם הנבראים הם שיש להם התחלה, אבל הוא ית' אין לו ראשית כי הוא ראשית הכל. ובו ראוי להתבונן עם מה שצריך להתבונן בנבראים מפני היות

עמ' פו§76

כמספר המזלות ולהן אחות אחת ושמה דינה. והמדות הן י"ג אבל אחת מהן מדת הדין וי"ב מהם מדות רחמים. והצאן שם להמון העם ורועם הוא הרב המנהיגם. ושם לבן ואדום אדום ולבן דמות חמה ולבנה וצורת יעקב חקוקה בכסא הכבוד. והשמים נקראים כסאו של הקב"ה שנאמר "השמים כסאי". והתרפים הם אלהי לבן שנאמר "למה גנבת את אלהי". ושם אלהים שם לכחות והוא משותף ממנו לעבודה אלוהית אמתית וממנו לע"ז וגם ממנו למלאכים ולמנהיגים ממין האדם. והגל והמצבה שהם בניני אבנים הם עדים על הכחות המושלים

חיי הנפש

עמ' ב§9
סוד א'-הוא סוד כח הפעל.סוד ב'-הוא סוד השבח האמיתי.
סוד ג'-הוא סוד שפע.סוד ד'-הוא סוד חדוש העולם.
סוד ה-הוא סוד מעשה בראשית.סוד ו'-הוא סוד שמים וארץ.
סוד ז'-הוא סוד קריאת השם.סוד ח-הוא סוד אבני שיש טהור.
סוד ט'-הוא סוד מים העליונים.סוד-י' הוא סוד גן עדן ועציו.
סוד יא'-הוא מועד ושבת וכפור.סוד-יב' הוא סוד הנבואה.
עמ' כז§40

ימים, שיצירתן על ידי י' ספירות וכ"ב אותיות. ועל כן יום שמחת התורה בכ"ב יום לחדש תשרי ויום הכפורים בי' ימים בו, כמו שהעיד מי שידע אמיתת חדוש העולם, הוא אברהם אבינו בקראו לשם "אל עולם" (בראשית כא' לג') גם "אל עליון קונה שמים וארץ" (שם יד' כב') לעד. והנה ידוע שהמאור הקטן מושל בלילה והגדול מושל ביום. והנה (מונים) למולדות מתשרי מפני שכח הקטן גובר, והלילות ארוכים מתארכים עד הגיעם אל תכלית מה שאפשר להם להתגדל, והוא עד תשלום צ"א ימים

עמ' לט§54

בעניין זה, והיותה קוראה אלה ג' חלקי המציאות, "מלאכת אלהים". ותדע עם זה שהדין עם הרב שיקרא כל נמצא מהשם ית' "מלאך". והוא שאמר תחילה "ויכל אלהים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה" (בראשית ב' ב'), ואחר שכלל אמר "ויכולו השמים והארץ וכל צבאם" (שם), ובעניינו נשלמו העליונים והתחתונים וכל כוחותם. ואמר "ויכולו" ולא אמר בהם "ויכל אלהים", או "עשה אלהים", או "ברא", או "ויעש", או "ויברא", כמו שאמר בתחילת המציאות "בראשית ברא אלהים", אשר פירשו הרב

עמ' צז§128

עיקר סוד שמים וארץ-אמר הכתוב "ויקרא אלהים לרקיע שמים". ואמר "ויקרא אלהים ליבשה ארץ". דע כי אלו השמות השנים הם משותפים לעניינים רבים. כי שמים יקרא כל דבר עליון וגבוה, כאומרו "הלא אלוה גבה שמים" (איוב כב' יב'). ועל כן אנו אומרים על יראת השם יראת שמים וכן

עמ' ק§132

שעניינם א"ת, והם בעניינם פנים ואחור. וכן בספר היצירה מגלה הסוד באומרו "חזר גלגל פנים ואחור ואין בטובה למעלה מענג ואין ברעה למטה מנגע". ולפי זה הסוד כתוב בתורה בפסוק ראשון את ואת כאומרו "את השמים ואת הארץ" כלומר מה שברא השם כך בראו פנים ואחור השמים פנים והארץ אחור. וכן תמצא סוד השמים והארץ במספר ארבע חיות. וסוד א"ת וא"ת, תח"ת, כלומר ברא אלהים תחת השמים הארץ וכן תחת הארץ השמים. והשמים פנים ואחור. וימות החמה שס"ה הם אחור וקדם וסודם חוק"ר אומ"ד. ועיין עניין בראשית

סתרי תורה

עמ' יא§33
סוד א'                 כח ופועלסוד ז'               קריאת שם
סוד ב'          השבח האמיתיסוד ח'        אבני שיש טהור
סוד ג'                        שפעסוד ט'           מים העליונים
סוד ד'           חידוש העולםסוד י'              גן עדן ועציו
סוד ה' סוד   מעשה בראשיתסוד י"א   מועד שבת וכיפור
סוד ו'              שמים וארץסוד י"ב                 הנבואה
עמ' יד§45

על מעלת מציאותם, ושהם במציאותם עדים לשכל על ממציאם, כמו שהעלול עֵד על סיבתו שהיא המציאתו. והמורגשים כולם קראם בשני שמות מוסכמים בלשון הקודש על שני עניינים כלליים שהם מורים על מורגשים עליונים ותחתונים, והם שמים וארץ. והוסיף על שניהם שתי תיבות שוות באותיות ובמבטא ובפתרון, והם א"ת השמים וא"ת הארץ. והוסיף גם כן שתי אותיות שוות בהוראתם, עניין דבר ידוע והן ה' ה'. ופירשום חכמי הקבלה כאשר קבלום מאבותיהם שהם תלמידי משה רע"ה.

עמ' טו§47

ופעולתנו נקייה ונהיה נקיים בזאת המציאה אשר חידשנו מיי' ומישראל, במשלים כפי הערת הרב ז"ל ב"מורה" וב"מדע" ובפרק "חלק" וזולתם בצירוף אותיות. כגון בראשי"ת שצירופו מגלה לנו סודו והוא שבראת"י. וכן אלהי"ם י"ה מל"א, וכן שמי"ם ואר"ץ שניהם יחד ציור"ם מא"ש, וכן יוצר"ם מא"ש. וכיוצא בהם הם כולם סודות הקבלה לאמת התורה והמצוה אשר ניתנו להשלים שני מיני המציאות שבנו. והם תיקון הגוף והנפש בעולם הזה כדי להחיות הנפש בעולם הבא, כראשי תיבות כגון אנכ"י שהוציאו נסתרו

עמ' לו§73

הדברים כולם יורוך סודות המציאות וסתרי תורה, כי התורה מורה מהלך התנועה והכח העצמיי והמקריי לעליונים ולתחתונים. על כן התורה בעלת המעשים כולם והיא ההנהגה האלהית המורה מה לעשות למטה ולמעלה לאנשים ולגלגלים. ובתורה נשלמו השמים והארץ וכל צבאם, ובה הם קיימים כולם לעד מראיות אשר אין להם חקר תוריות מקובלות מושכלות ומורגשות. ותפילין שבראש מעידין על כל נמצא שבמרכבה ועל הרקיע שעליה ועל הכסא שעל לרקיע ועל מראה אדם שעל הכסא, שנקרא חשמ"ל, והמטה אשר

עמ' פא§132

ומהלכן בטבת י"ד, וכן לעולם בלי שינוי. ועל דרך זה השבו"ע החוז"ר חלל"ה על פי חשבו"ן האי"ש אשר הוקבע בחשבו"ן שד"י, בסוד אמ"ש ואש"ם בהרכבת ש"ם בש"ם זה בזה שהוא מעש"ה מרכב"ה, שהודיעוהו לנו פרגו"ד וחשמל"ה, כי החשמ"ל והפרגו"ד כללו שמי"ם ואר"ץ. אך סוד ר"ד הוא צדי"ק והנשאר ידוע והוא דיע"ה והוא היד"ע, והנה אם כן צדיק יסוד עולם. ואמנם דע כי חזרת זמני כל התקופות הן הלילות בצירוף זה ללי"י ללי"י, דרכי תקופת ניסן תמיד ליל"י ליל"י, דרכי תקופות תמוז

עמ' פב§133

לילה", הנה הקדימה היום ללילה בדבריה. ואחר כן אמרה להפך "ויהי ערב ויהי בקר", הנה הקדימה הלילה ליום בדבריה. ואחר כן הודיעה בכלל שאין הפרש ביניהם כי הלילה והיום גם היום והלילה, הכל יום אחד ואין הבדל ביניהם. וכיוצא בהם בא בבריאת שמים וארץ "את השמים ואת הארץ", ועוד "ארץ ושמים", ועוד נאמר "קורא אני אליהם יעמדו יחדו" (ישעיה מח' יג'). והבן כוונתי כולה כי הכל אחד גם שנים.

עמ' קכה§208

ואחר שהעניינים כן מה אוכל לספר לך מעניין מעש"ה בראשי"ת, אלא שתדע ממנו שמספרו בעשר"ה השמו"ת. בעשר"ה הימי"ם, מעש"ה מרכב"ה. ואמנם סוד השמות תדעהו מן שם, וסוד הימים תדעהו מן ים, ושניהם שמים, זכר ונקבה. ומזה תוכל להבין סוד קריעת ים בשם, וסוד "ויפן כה וכה" ועניין "ויבקעו המים", שסוד הבריה הוא ה' עם מ' פתוחה וגם י' עם ם' סתומה. והבקיעה נכנסת תחת ממשלת כל אדם היודע את הידוע אשר בזה האדם אדם.

עמ' קכו§210

סוד ו'  שמי"ם ואר"ץ

עמ' קכו§212

המובן מן שם שמים בהנחה ראשונה הוא השמים שכל אדם רואה אותם למעלה בעיניו לפי הנראה והנחשב, כלומר השמים שבהם הכוכבים כולם והשמש והירח הנראים לעין. ואמנם סוד שמים אמר אבן עזרא ז"ל כי הוא כפול מורה על ריבוי, בעבור הפתח שבמ"ם והחירק של יו"ד. והוא כמו שמות שנים. ואמר כי שם מלשון

עמ' קכז§213

ואמנם שמים פירשוהו לשון גובה מפני רוב גבהותם ולא יפרדו לעשות ממנו שם נחלק, כמו פעם מן פעמים או יום מן יומיים. והביאו ראיה מן הכתוב שאמר "גבהי שמים מה תפעל" (איוב יא' ח'). וכתיב "הלא אלוה גבה שמים" (איוב כב' יב'), כלומר גבהותם תורה גאותו וגבהותו

עמ' קנד§267

ולא ישנא כי אם השקר. ולא יתבלבלו דעותיך ומחשבותיך ותאמין דעות בלתי אמיתיות רחוקות מאד מן האמת ותחשבם תורה". והמשיך העניין ההוא כולו הנודע בפרק ההוא עד סופו. ואמר בסופו, "ואלו העניינים גם כן מסתרי תורה". ואמר בפרק כ"ו בחלק השני על עניין שני חמרי השמים הארץ. "וזהו סוד גדול, לא תקל בביאור חכמי ישראל בו, שהוא סוד מסודות המציאות וסתר מסתרי תורה". והשלים הסוד וביארו ברמזים. ואמר גם כן בפרק ל"ג בחלק השני בעניין מתן תורה ומעמד הר סיני, על מה שתרגם אונקלוס בהבדל

עמ' קנח§273

ודע כי השמים והארץ בגימ' שניה"ם נברא"ו כאח"ד. והכתוב מעיד "קורא אני אליהם יעמדו יחדו" (ישעיה מח' ג'). ואם לא תאמין זה אינו מזיק לי ואם תאמין מועיל לך כי תאמין האמת. וכן סודם ארב"ע חיו"ת, השמי"ם והאר"ץ. אבל שמים וארץ יכללו בגימ' מעש"ה המרכב"ה, בש"ר

עמ' קעט§299

התורה והמצוה, והיו צועקים הנביאים עליהם אשר הם לבדם אשר השיגו אמיתת הכוונה בהפלגת מעלות התורה והמצוה. ואמר ישעיה הנביא ע"ה "שמעו שמים והאזיני ארץ כי יהוה דבר בנים גדלתי ורוממתי והם פשעו בי" (ישעיה א' ב'). מפני שהם שני עדים בינינו ובין השם על שמירת התורה והמצוה. כאמרו "העידותי בכם היום את השמים ואת הארץ" (דברים ד' כו'). ואמר "האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי" (דברים לב' א'). הנה כבר ביאר הכוונה כולה, וכבר אמר "וענתה השירה הזאת לפניו לעד" (דברים לא' כא')

עמ' רא§355

עניין שמים וארץ

נר אלהים

עמ' כב§30

הושוו זה לזה ר"ל היצור הושווה לדבור והדבור ליצור, ובאמת כי הדיבור הוא כמו צורה ליצור והיצור הוא כמו חמר לדבור. והנה חמר כל היצור הוא רוח מים ואש, ושלשתם חמר אחד. ומן הסיג של המים נברא העפר והורכב מארבעתם. ומן הזך של האש נבראו השמים והופשטו מכולם ושבו עצם אחד נפרד מתגלגל בסבוב. והארץ לעולם עומדת מתוך כובדה ומקומה. וכבר קרה בין כוחות השמים חבור עם כוחות הארץ באמצעות האמצעיים הנזכרים. והנה האדם הורכב מה' יסודות, ד' יסודות שמהם כלל כל גוף מורכב,

עמ' כז§36

הנה שלש צורות הניקוד הנזכרות כוללות מעלה ומטה ואמצע. והאמצעי משולש ומציאותו למטה, גם כן רמז לשמים, וארץ, ואדם, שמים למעלה וארץ למטה ואדם בין שמים לארץ ושכינתו בארץ. והנה מספר אוֹ אוּ אִי עולה כ"ה, ועליהם הברכה והסוד בשם שלם בשלשתם, יוֹ יוּ יִי הוֹ הוּ הִי וֹו ווּ וִי הוֹ הוּ הִי. הנה אלה השלשה שמות הקדש נזכרים בצורת שלוש מרובע והם כ"ד אותיות וי"ב תיבות וסימנם "ביד"ך

עמ' ס§81

דע כי הנקוד המשולש בשלש שלש שורות, ובכל שורה חמשה נקודים, אחד לכל אות, הוא לרמז על ג' היסודות שהם ראשית הכל והם אמ"ש, רוח ומים ואש. והרוח התפשט לה' יסודות, לאלה, ולשמים וארץ, בסוד ב"ג, וכן המים וכן האש. אם כן נחתם הכל בי"ה. ועל כן נאמר "כי ביה יהוה צור עולמים" (ישעיה כו' ד'). אל תיקרי צור אלא צר, והם שני עולמים, ולרמזו בב' של בי"ה כלומר העליונים והתחתונים כולם. והיה השורות ט' מפני

עמ' צד§119

מדרגות להשגה השכלית הנבואית שהיה יכול לסבלה כל נביא ונביא כפי מה שאמרנו. ועל כן נקראו אישים מלאכים שרפים אותם שראו הנביאים, וכיוצא באלו השמות. ואמנם העיקר רמזו בעל הספר באמרו נמצא כל היצור יוצא בשם אחד. ורבים אמרו אמ"ש, א'ויר מ'ים ש'מים, ואחרים אמרו, טוב רע, ושלום מכריע בנתים, ואנחנו קבלנו עוד אמ"ש, א'ופן מ'לאך ש'רף. ועוד קבלנו יותר מעולה מכל הנזכר והוא הנראה לנו האמת. א' אמ"ת ש' שקר מ' מכריע, וסוד מכריע הוא שם. גם זו קבלת אמת משותפת

עמ' קטו§145

ומתחלקין זכר ונקבה". ואמר בסוף "אש למעלה ומים למטה ורוח מכריע בנתים". וכן אמר על "אמ"ש, מ"ם דוממת שי"ן שורקת אל"ף רוח חק מכריע בנתים". וכן כל מה שזכר שנברא מהם בצורת שנים רוח מים זכרם ואמר מכריע בנתים. שבעולם שמים וארץ, ואויר מכריע בנתים, עליון ותחתון ואמצעי. ושבשנה חום וקור, ורויה מכריע בנתים. ושבנפש ראש ובטן, וגויה מכריע בנתים. וזכר שאלה השלשה שהן בעולם בשנה ובנפש כולן נבראו מאש ומים ורוח. ומה שנברא מאש הוא עליון ודינו קשה ורחמיו רפים.