שֵׂכֶל חָמְרִי

… ולא אמר כי היא היתה אם כל אדם. וזהו אשר הביא לחכמי המחקר להאמין כי שם חוה הוא שם לחומר, ושם אדם שם לצורה, ושם נחש שם לכח המתעורר, והגן שם לכל הגוף שהוא בעל איברים מתחלפים. כמו שהגן בעל אילנות מתחלפים ועץ החיים בתוך הגן שם לשכל החמרי ועץ הדעת טוב ורע שם לכח המשוש. באמרו ולא תגעו בו והוא המעורר כח התאוה למשגל כמו שכל אדם מרגיש זה. ועל שני העצים בתוך הגן האחד הוא תוך והשני הוא תוך התוך ההוא. ולפי זה יהיה הנהר משל לכחות הגוף ולא ימנע …

… ולדעת כל שם ושם על אי זו מדה הוא מורה, כי המדות מתהפכות לפי כל ענין וענין. וידוע שאין השם בעל מדות עד שתתהפכנה מדותיו בעצמו בשום צד, אבל המדות מתהפכות לפי משפט כל הנבראים המתחייבים בם, וזה יתבאר עוד. והנה יחייבו החוקרים להיות ענין לוט משל לשכל החמרי, ושתי בנותיו שתי כחותיו, ואשתו החמר בעצמו. והנה יורו שהמלאכים הם יעצי השכל שהם דרכי היושר היועצים לשכל להנצל מתוך הרשעים שהם האברים שסופם להשרף בגפרית ואש השמימיים. וכך ימשיכו המשל כלו. וזה שהם אומרים …