שֵׁמוֹת
5 הפניות ב־1 ספרים
שומר מצוה
והשתכל בו בכל צד ותבינהו. וכאשר התגלה לך עניין מהות האדם בכלל והיותו נברא בכח השמות, וידעת שאתה כללי למציאות מצד אחד ופרטי לו מצד אחד, ונודע לך בביאור שאתה כבר היית מכלל ההמון הנזכר שהוא חלק משני המינים הנזכרים שהם ההמונים והרבנים, יתחייב מזאת הידיעה שידעת שתדלג ממדרגת ההמון אל מדרגת …
… ושוא ודברי ריק שראוי לכל משכיל חכם ונבון שלם לשחוק מהם ולהלעיג עליהם בכל צד ובכל פנה. ואינם ראויים כי אם לפתאים מקבלי ההטעאות והרמאות. ואיך יתכן לרמות בם אנשי המדע שבוחנים העניינים ומנסים כל הדיבורים. והנה חכמי הקבלה יחשבו להורות שיש בהזכרת השמות תועלת מהם, יאמינוה גופנית ומהם רוחנית ומהם גופנית ורוחנית. ואמנם יחשוב הטוען אלו הטענות שהוא והדומים לו לא יאמינו שיש שום תועלת בשמות בהזכרתם ולא בהוראתם יותר ממה שיורו על מה שיסמכו עם לשון מהלשונות. ושווה הוא …
ואחר שהודעתיך מה שרציתי להעירך עליו אשוב לומר כי זה השם שכתבוהו לנו חז"ל ומסרוהו לנו בקבלה עם שאר השמות הידועים, הכל הוא על צורת ההשגה וההשגחה העליונה. ולפיכך אני אומר כי זה השם מורה המבדילים שבינינו ובין השם, ומורה המשתפים אותנו עם השם. והמבדילים הם הכוחות שהם כולם בעלי חומר עליון ותחתון, והמשתפים הם הרוחות שאינם …
החלק הא' בעניין קדושת השם הזה. השמות שנקרא בהם ממ"ה הב"ה, הם כולם שמות קדושים. ואמנם יש הפרש גדול מאד בין קדושתם, כי יש שם משמותיו משתתף עם עשרת הקונים כמו שנאמר לפנים בע"ה בשם אלהי"ם. ויש שם משמותיו שנאמר עליו שהוא שם העצם והוא שם יהו"ה, וחלקיו שהם י"ה גם אהי"ה שהוא יה"ו. ולא …
והחלק השני בהזהרת המוסרים זה השם לבניהם ולתלמידיהם. הנה הורונו חז"ל שזה השם גם שאר השמות הקדושים צריך המוסר אחד מהם לבנו ולתלמידו לבחון מדות התלמיד ודעתו, ואם מדותיו הגונות ויש בו כח שכלי ראוי לקבל דבר מופלג כזה, הנה הוא הגון ודין הוא למסרו לו ואם לאו לאו. ועל כן התנו על זה במלת "אלא", באמרם אין מוסרין אותו אלא למי שעניינו במדות כך וכך.