שִׁנּוּי שֵׁמוֹת

9 הפניות ב־4 ספרים

מפתח השמות

עמ' מה§44

עליון קונה שמים וארץ". וכן בא בענין יצחק "ויבן שם מזבח ויקרא בשם יהוה". וכשבירך את יעקב בנו אמר לו "ואל שדי יברך אותך". ויעקב אמר "והיה יהוה לי לאלהים". ובא עוד בענין יעקב "ויאמר לו אלהים אני אל שדי". ודע כי נעשה שינוי שמות שני האבות שהם אברהם וישראל כי שם יצחק לא נשתנה, בא בהם מאמר "אני אל שדי" עם עניין פריה ורביה. ואעפ"כ הנה בא בעניין הוראת הבדל השגת משה להשגתם "וארא אל אברהם ואל יצחק ואל יעקב באל שדי ושמי יהוה לא נודע להם". וכבר אמר "וידבר אלהים

עמ' סז§76

ה'חיים שהיא ה' הידיעה, ויגלה לך כל סתרי התורה וסודות המציאות וזו היא צורתה בכתבנו ה וצורתה מעידה על מהותה שהרי היא בעלת שני קוים ישרים ולה זוית נצבת וקויה מורים על היות לה ארך ורחב בשיווי. ועל זה נרמז שנתנה הארץ לאברהם בתוספת ה' על שמו כשנאמר לו "קום התהלך בארץ לארכה לרחבה כי לך אתננה". ויש תוכה קו מתפשט מנקודה ונמשך כדמות בן מתגדל ועל כן מספרה חמשה שמורה על סוד העבור ועל סוד טבור הבטן והנו ש"ם אח"ד. ועל דרך ההתהפכות שמורה על עניין

עמ' ק§159

עברי. וכנגדם ג' אבות אברהם במקום אדם אב לכל מפני שכללו בניו קצת עמים בני הגר ובני קטורה. יצחק מיעוט אעפ"כ בניו משותפים עשו ויעקב כדמות בני נח. יעקב מטתו שלימה אין פסולת בבניו ודומה לאברהם עצמו שהיה תמים. ועל כן אנחנו מיוחסים בשמו המשתנה לעילויים כי אנחנו בני ישראל.

עמ' קיא§169

המעולה שבכולם. והוא המקריב הקרבנות והוא ממית בעלי חיים ומחיה בני אדם החשובים כמתים והם החוטאים. וסוד שלשתם הראות והשמע והריח, והוא שיאמת לך מעלת לוי בתולדתו. הוא עניין דברי אמם לאה שגזרה שם כל אחד מפעולה, כלומר כל שם ושם שקראה לכל איש מהם היתה אומרת כי לטעם כך וכך קראתי שם בני כן. ונתינת הטעם מורה עליו השם במלת כ"י מפני סוד א"נ כי הרמוז שם בדברי לאה ובדברי רחל ובדברי יעקב. והנה באה מלת כ"י בשמעון ג' פעמים ובראובן ב' פעמים ובלוי פעם א'. והנה התמעטו הטעמים מצד היות שם רח"ל כולל

ספר החשק

עמ' צג§587

מונעיה מלפניה, עד שתוכל היא לקבל הכח הפנימי השופע עליה תמיד בלא זמן. והוא הדבר הנקרא אצל המקובלים רוח מרוח הקדש, שגם היא רוח הקדש. והחוקרים מהאומות קוראים לזה הכח שכל שופע מהשכל הפועל, והכל כונה אחת, ואין בינינו ובינם אלא שנוי שמות.

איש אדם

עמ' מה§3

והחכמה. והסוד הנזכר מן ש"ב תה"ט רמז רזיאל בשם שתוף באמרו אש"ת הכבש"ט יא"ל ורמז הנשאר ל"א אי"ש אל ויכזב, וסתרו בשם בן ממיר אלו יכזב ובן אדם ויתנחם ינוח מת בני אדם ונח מתו, אדם בוחן מינות דמי בחן אמונות, קרססטה סרקסטה, נגורא ארגון, טלטויה טוטילה. ואם תשאל למה הפך רזיאל אלו השמות דע כי לא מחכמה שאלת על זה, כי כל התורה וכל הדבור ישר והפוך ודם הלשונות שפוך. ועל כן ידיעת השם היא למעלה מכל החכמות במעלה ובמערכה, ועליה תלויה הברכה, ובעדה תשוב לנו המלוכה,

עמ' מו§7

והנה תדע כי נטרוביאל הוא נטרוני לפי פשטו וסודו כ"ו מצפ"ץ. והנה הוא רוח יהו"ה אלהים, כוש, כורק, יריקו, יקירו, נערו, מעירו, וכן היה מבית ומחוץ. ברדהואל בן דבש מאל הוא רזיאל בן שמואל הוא דבר לשמאלו ודעהו. זכריהו בן שלהיאל, אברהם בן שלום, ענאל בן חקיאל, נתן בן סעדיהו, חקיאל בן פינחס, סעדיה בן יצחק, אפסיאל בן זכריהו, יעקב בן אברהם, ופשוטם ידוע. וסודם ארבע כוחות מושכלות, רוממית, צמחית,

ספר הברית

עמ' נו§16

ואמנם פירוש זה הספר קצרתיו מאד וגם כללתיו בפסוק ימלך מפני שהוא תכלית כל הכוונות. וגם יש טעם גדול מזה והוא מפני שמשליו נודעים בקלות, וגם יש טעם גדול מזה מפני שכבר נודעו קצת עניינים בו בפשוטם והרגישום קצת אנשים שהם אשר נכתב להם הספר והפירוש כי בעיר אחת נכתבו שניהם ובזמן קרוב מזה לזה. ואע"פ שאין המחבר הוא אשר פירש הספר מצד אחד, אחר שנודע ששמו כשם רבו, כבר תוכל לחשוב שהם דבר אחד מצד אחד. ואין ספק שאם הוא אני גם אני הוא. ואם נבדלו הזמנים והמחשבות שרש אחד להם ונפשם אחת מיוחדת.

עמ' נו§18

ברדהואל בן דבש מאל ספרדי מן