שִׁנּוּי

7 הפניות ב־3 ספרים

חיי הנפש

עמ' סח§92

כאומרך עליו ית', שהוא היה והוה ויהיה. היה לפני האדם, והוה עם האדם, ויהיה אחר אדם. וכן הקבלה עוד היה לפני העולם, והוה עם העולם, ויהיה אחר העולם. וכן הסוד היה לשעבר, כאשר הוה עתה, וכאשר יהיה לעתיד בלא שנוי, שאין דבר ממעשיו משתנה אצל עצמו ולפי דעתו, כל שכן שלא ישתנה הוא בעצמו וגם אחר שאין מדותיו אלא עצמו לא ישתנו מדותיו. והשנוי הנחשב אצלנו שהוא נמצא בעולמנו, אינו שינוי אצל פעולתו יתע' כי אם גלגול הגלגל. וגלגול הגלגל אינו שנוי בעצם הגלגל, לא בכלל

מפתח הרעיון

עמ' קלט§14

אך המשכיל האמיתי יודע באמת ובמופת ואות שכל שנוי לכל משתנה הוא חסרון בבחינת אמיתת המציאות. ואם הוא מעלה אצל התחתונים בקצת עניינים כלומר שינוי מפחיתות למעלה, אין זה כי אם מחסרון החמר ההוה הנפסד בפרטיו. אמנם באמת העניינים העליונים, השינוי אצלם פחיתות, עד כי לא ימצא שינוי בשכלים הנפרדים כלל.

עמ' קמו§27

שלשתם לדעת אחת, או יכחיש דברי שניהם ואז יהיו שלשה. ובהיות לשלושתם דעת אחת בטלה המחלוקת שביניהם, ואפילו אם היו כמה אלפים מבני אדם. כי בדעת האחת משתתפים עד שדומה לכל אחד מהם כי הוא זולתו וזולתו הוא עצמו. כי לא ישתנו הדתות ולא הלשונות ולא המנהגים כולם, כי אם מפני שנוי הדעות. וגם לא יתחברו המתקבצים יחד אלא מצד שתוף הדעות. ופעמים יפרדו בדעות רבות משונות זו מזו בתכלית השנוי ורחוקות בתכלית הרוחק, עד שיהיו הפכים גמורים. כאמרך שזו הדעת מאמנת שהדבר הפלוני מחוייב שימצא וזו מאמנת

עמ' קנה§36

והנה אדם וחוה לבדם בעלי הפלא, והוא היות אדם מן אדמה לא מזרע אב ואם, והיות חוה מצלע האדם לא מזרע אב ואם כמטבע האנושות, אך מהם ולפנים הטבע פועל כמנהגו. וגם יש עוד פלא אחד בזמנים ההם הראשונים הנזכרים בתורה והם שינוי הטבע שבימינו, והוא היות בני הדורות ההם חיים שנים לא טבעיים לנו, ואעפ"כ סופם כסופנו באשר הוא סוף כל אדם. ואשר תדעהו שאין הבדל בין היות האדם חי אלף שנים פעמים ובין היותו מת ביציאתו מרחם אמו. כמו שאמר החכם השלם הוא שלמה

עמ' רז§104

דומים להויות, הויה שלישית מגדת מה שעתיד, וארבעה ראשים להם שתי הויות בינוניים. ועל זה נאמר בארבע פרשיות צריך שיהיו הויות באמצע בסוד "קדש" "והיה" "שמע" "והיה". וקושיא גדולה בין הגאונים על זה והשם יודע האמת. ושי"ן מלשון שינוי ושניות ומספרו ידוע שהוא שלש מאות.

המלמד

עמ' ט§10

שמו, ולהשלים העניין אשר הוא מוכן לבוא. ויהיה שמו על פי סוד אתמול היום מחר, כעין אב"ג החוזר חלילה במציאות. כי 'החכמה' היא 'החללה' המצויירת על 'הגלם', והוא 'מגלה' סוד הגלגל 'בסבובו', בזמן 'היה והוה ויהיה'. ששלשתם מעידים על תמידות, על השם ית', ושאין לו שנוי זמנים. כי הוא אינו נופל תחת הזמן שהוא ברא את הזמן. ואל תטעה באומרך, היה, לומר והלא מורה על זמן, כי אמיתת הזמן ומהותו הוא ממציאות התנועה. ואמיתת התנועה ומהותה היא ממציאות הגוף המורכב מן הגלם והצורה. ומה שאינו

עמ' כ§23

פנים בעולם בשום מין ממיני השנוי. ואל תאמין לדברי בעל הדמיונים השקריים שחושבים ומדמים כי זו היא מעלת השם ית' שישתנה כשירצה. שכבר הודעתיך שזה חסרון גדול לכל המשתנה, ולא עוד אלא שכמו שאי אפשר העדר האלוה ית' כך אי אפשר שישתנה השם לעולם. והעד שכל שנוי וכל תנועה מקרה וכל מקרה חסרון וכל חסרון פחיתות. (וית') [ויצילנו] השם מאלו הדמיונות המשגעות את הנפש ומכיוצא בם.