שָׂרָה

9 הפניות ב־4 ספרים

מפתח החכמות

עמ' י§17

ושלא נזכרה יש נפלאות תמים דעים ורבים בהם בתורה ובנביאים ובכתובים ובדברי התלמוד ובמה שנמשך אחריהם. ועל כן רמזתי אלה על שם האדם הגדול הראשון והאב השלם לכל אמתינו אשר הוא אברהם וענין ברית המילה בבשר התולדת ושנוי שם שרי לחסרון חצי הכח אשר הוא מן י' אל ה', כי מה שחסר מזאת נוסף לזה וענין ברכותיהם ותולדת יצחק בבשורה ומעלתו על אחיו.

עמ' יא§19

סדום ועמורה וענין המלאכים עם אברהם ועם לוט. וענין לוט ובנותיו והצלתם מתוך ההפכה וענין לידת עמון ומואב בתחבולה על ידי היין מלוט ושתי בנותיו. וענין אבימלך עם שרה ועדות התורה עליו שלא נגע בה בסבה אלוהית. וענין עצירת נקבים לכל בית אבימלך על דבר שרה אשת אברהם. וענין לידת יצחק וגדולו וגרושי הגר ובנה וקריאת מלאך אלקים לה מן השמים, כי ענינה היה בתחלה עם מלאך ה' שמצאה על עין המים במדבר על העין בדרך שור, ועתה פה היה הדבור לה מן השמים. וכריתת אברהם עם אבימלך בהשבעה

עמ' יא§21

כוללת כמות ימי שני חיי שרה ומקום קבורתה וקנין המערה מיד עפרון עם השדה לאחזת קבר. עוד כוללת ענין ברכת אברהם והשבעתו את עבדו בשם לבלתי קחת אשה לבנו ליצחק מבנות כנען, כמו שאמרה תורה לא תתחתן בם. אבל יקח לו אשה מקרוביו אבל לא ישיבהו שם אל ארץ אבותיו.

עמ' סב§64

לאדם חמר חמר שנים. עיר ומגדל כרס וזכן כרס וזקן חצי רבנות. לנו שם מלשון ושפה הלשון אחת הקדש לכלם למלך וזה החלם לעשות וזה מחולל השעות. ועתה והעת יזמו זיום לעשות לשלמות בבל לבב שפת כל הארץ לשון קדש מהארץ. שרי עקרה שר הרקיע אור כשדים כור אשמדי כדור אש ודם ארצה כנען קץ הארץ. חרן הרגן ארזים ארמיז הורמז מפלגך לעילאי ברא הורמיז ומפלגך לתתאי ברא אורמיז כמו שכת' בסנהדרין.

סתרי תורה

עמ' צו§160

ובתוספת ה' על אברם שב המיוחס הראשון אברהם ונזכר כן בבריאת העולם תחילה זכר ונקבה בראם, והסוד ברכ"ה ונז"ק בראם אברם, ועוד בהברא"ם באברה"ם. ובעת זקנתו שב זקן ברוך "ואברהם זקן בא בימים ויהוה ברך את אברהם בכל". וזה אחרי מות שרה אשתו אשר לקח חצי כוחה ממנה ונוסף עליו, וחיסר ממנה אבל לא חיסר ממציאות שני השמות, כי מספר אברם ושרי כמספר אברהם ושרה והבן זה.

עמ' צו–צז§161

ואמנם כבר כאשר "ואברהם ושרה זקנים באים בימים" אבל בלא ספק "חדל להיות לשרה ארח כנשים", ואז נשתנה בה כח התולדת באמת. והוא הוליד ממנה והיא ילדה. והמוליד שמו אברה"ם אבינ"ו. והוא גילה לנו מה שגילה לו השם במרא"ה הנבוא"ה, וגילה לנו בור"א האבני"ם איכה בראם בלב גם איך בראם בלהב הנקרא אצל לשון הקודש "הבל". גם זה נודע מהבל פיהם של תינוקות של בית רבן, וכל תינוק יונק הבל פי הגבורה. ופ"י הגבור"ה עניינו עול"ם העליו"ן החדש הנקרא אצלנו מחודש באמת ויקרא יצ"ר טוב. ותבין זה מאמרו "מפי עוללים וינקים יסדת עז למען צורריך להשבית אויב ומתנקם" (תהלים ח' ג').

עמ' צז§162

זכ"ר ונקב"ה ברא"ם, וסוד בריאת האי"ש והאש"ה הכוללים י"ה בריו"ת, וכן זכ"ר ונקב"ה י"ה שמות. וסודם ז"ח שהם זי"ן ח"ת ז' ליעקב ח' ליצחק, והסוד הע"ת ז' ח' אחד מורה זכות ואחד מורה חובה, תן חלק לשבעה וגם לשמונה. ולא נקראו אמהות אלא ארבע והן שרה רבקה ורחל ולאה. והמגלה סודם הוא אות אחד מצוייר. נמצא משולש בצד ימין של התפלין והוא שי"ן של שלשה ראשים, כי האבות הן הן המרכבה. והעד השני אות אחד מצוייר בלתי נמצא אצלנו, מרובע בצד שמאל של התפלין של ראש ולא של יד. כי השיני"ם

נר אלהים

עמ' קיח§147

ובסוף ההשתכלות אמר "וצרף אחר שהביט וראה וחקר והבין וחקק וחצב וכשצירף מיד יצר ועלתה היצירה בידו". ומה יצר, נפשות, כמו שנאמר בשם "וצר בהן נפש כל יצור", והעד אומרו "ואת הנפש אשר עשו בחרן". שזכרו שם מה שזכרו. ואמרו בסוף אברהם היה מגייר האנשים ושרה את הנשים. ואל יעלה במחשבתך שגעון חוקרי ספר יצירה כדי לברוא עגלא תילתאה, שהמבקשים לעשות כן עגלים הם. ואם רבא ברא גברא ושב לעפרו יש לו סוד ואינו כפשטו. ואשר היה עושה כן במעלי יומא דשבתא לסוד גדול נאמר, ואין המשכיל

ספר החשק

עמ' קח§605

המדה. ועוד הוריד עשרות עד יו"ד, כי אברהם הכיר סוד המדות, וסוד הספירות, וסוד השמות. מתוך מה שגלה לו השם בענין שם אשתו ושמו, כלומר הפוך שם, משם לשם. כלומר והלא מעט כחו וזה להוסיף על כחו, כח שלא היה בו, כענין שוב שם שר"י שר"ה, ושוב שם אבר"ם אברה"ם.