שֵׁנָה

… ובמעלה או יהיה ביניהם קירוב רב או נטיה אל תכלית הרוחק או נטיה אל תכלית הקירוב. או יחשוב פעם אחת ויצייר בה ציור אחד ופעם אחרת מיד לא יחשב ולא יצייר שום דבר, כי תנוח מחשבתו. וכבר יקרה זה בשינה בענין הדמיון כי יש עת שישן ויחלום ויראה ענינים. ויש עת שישן ולא יחלום ולא יראה שום דבר, כי ינוח הדמיון במנוחות ההרגשות בעצמו בשינה. והנה לפי זה הענין האנושי הנזכר יתחייב שהאדם יחשוב שאין לו ידיעה בידיעת השם איך היא בנמצאים כמו שזה אמת שאין זולתו יודע …

… ידיעת האבר הראשון עם הידיעה, ומספר במרא"ה רמ"ח כמספר מצות עשה שגם הן רמ"ח מצות. וזה האבר לבדו הוא כולל את כל האברים מפני שהוא שרש להמצאת כולם כשרש האילן לאילן. וכלל המח והלב עם הדבור שזהו עניין החלום, וזה כי הישן לא יתבטל ממנו כח הצמיחה בעבור שהוא ישן אבל יתבטלו ממנו הדבור וההרגש המורה על החי שהוא חי והצומח פועל בשינה פעלו.

… בעצמו לא הכירו עד פעם שלישית כמו שמבואר שם. ואמנם חכמי האמת משיגי אמיתת דרכי הנבואה יודעים שהאיש החכם השלם בידיעת דרכי הנבואה צריך שישתדל בה להשיג הדבור האלהי אחר עבור כח הדבור האנושי הטבעי אחרי נוחו, כדמות עניין בוא השינה אחר היקיצה. והוא החלום תוך השינה והגיע הפתרון פעם בתוך החלום ופעם אחר עבור השינה, רק זה הפתרון הוא הדבור כפתרון העניין והגדת הדבור שעתיד לבא. אך הדבר בעצמו בהגיעו יקרה בו למי שיגיע לו הפתרון בפעל שני מינים, אחד …

… ומבואר לכל בן אדם, שהאדם הוא בעל שכל בכח ביום הולדו, והוא חי בפעל. וגדר כל חי הוא, חי, מרגיש, מת. וכל חי מרגיש וכל מרגיש חי. וכל חי התנועה הרצונית אשר לו מורה לשאר החיים שהוא חי. וכשלא יתנועע התנועה ההיא הוא ישן או מת או נח לסבה מן הסבות. ואם הוא נח לשעתו ישוב לתנועתו וכן אם הוא ישן. אך אם הוא מת לא יאמינו החיים שיתנועע בשום פנים תנועה רצונית לפי הטבע. גם אנחנו לא ראינו זה עד היום ולא ראינו חי שיעיד שראה זה באמת. אך ראינו מי ששמעו, שהיה …

ואחר שהודעתיך סדר זו היצירה ומציאותה, אשוב להודיעך גם תעלומות חכמה. והוא שתעורר לדעת אשר כח המעורר נמצא לבע"ח כאשר נמצא לאדם, ולא יתחלף כי אם בכח ובחולשה. והנה גם הוא אם כן מצד עצמו טבעיי לבדו. והעד כי השינה כשאדם ער טבעו מכריחו אליה לא תוכל הנפש בדעתה להסירה הסרה מוחלטת. וכל מה שאינו ביד האדם מוחלט לא יצווה עליו במוחלט עשה ואל תעשה. וכן בהיותו ישן, לא מדעת נפשו ומשכלו הוא מתעורר, כי אם בטבעו. ואחר שעלה זה בידך ידיעה שלימה מושכלת …

עד עבור עת זעם ורגע קצף אשר בו ישן הרועה החדש:

בעת ההיא יעורר יהוה אלהי ישראל לב הרועה וייקץ משנתו ויקיץ לבות ישיני עפר:

כי כבר הגיע עת הקץ ל-התעורר ולהקיץ ישני עפר מתנומת המחשך ומתרדמת הסכלות:

ואומר בו כי אלהים קדשים הוא מעו-רר לבות ישנים ומחיה המ-תים בתתו בם רוח חדשה להחיותם:

ואשר לא יעור משנתו ולא תקיצהו נשמתו וישן שנת עולם ולא יחיה:

… הברכה מפי האיש הלזה הבא להלחם מלחמות אדני יהוה אלהי הצבאות ממולחת בחכמה ומעורבת בבינה ומסוב-בת בדעת שמח לבי עם האיש שמחת עולם: ואקוד ואשתחוה לפניו שבח ליהוה אלהי אשר שלחו להחיות את נפשי ולהעיר את רוחי ולהקיץ את לבבי משנת המות: ואשתכל באות המצחי ואדענו ויתפקח לבבי בהביטי בו ורוחי חיה עמו חיי עד ותביאני תורתו ויניעני חוקו לדבר ולחבר ספר ה-אות זה: והאיש נעלם מעיני אחר דברו דבריו וילך הלוך וגדל וחזק במערכות מלחמתו עד אשר גבר על …

… מה שהשיב לו ועניין העם, כי הפעל שאירע לו בהקיץ כבר הוא רמוז למעלה ועוד יורמז. והנה באחרית חזיונו זה אמר שראה עם זר מפזר והוא נותר לבדו ועודנו בחלומו והיה דואג על עניינו והשם נחמו על יד איש נחמד ונעים. והורה באמרו ומשנתי העירני ואיקץ, שהיה כל זה בשינה. אך לפי הנסתר האמיתי יובן מאמרו עוד. ולימים שבה אל קרבי רוח ה' הדובר אלי ותחי רוחי ותדבק ברוחו, כי זו השינה היא שכחת עיון. וכבר רמזו למעלה באמרו ותפרד ממני רוח ה' ואהיה כשאר עמי הארץ. והמשיך העניין על …