שָׂרוֹ שֶׁל עוֹלָם

… והסוד שדבק"ו באלו"ה, והבן זה מאוד מאד כי הדבק בשם ההוא הדבק בא"ל ועל זה נאמר בא"ל שהוא תואר למראה הנבואה וסודו שד"י. ואמנם סוד א"ל שד"י מלא כזה אל"ף למ"ד שי"ן יו"ד דל"ת עולה בגימ' מטטרו"ן ש"ר הפני"ם, והוא יפיפ"ה שר התורה והוא שרו של עולם והוא גליצו"ר גלי"א רזי"א והוא רזיא"ל בלא ספק ושמו אנכ"י והבינהו. ואמנם הוא אשר שמו שד"י כמו ששם רבו שד"י וסוד שי"ן בגימ' מצפ"ץ והוא רו"ח אלהי"ם באמת. ובחברך מ"צ עם ו"ה הוא חצי השם האחרון תמצא מצו"ה, וכן …

… כי טוב ההוא הרע בעבור הפרט כי הפרט סכל ואינו חכם, והוא מבקש להיות שופט את שופטיו. ואילו הבין הסכל אמיתת המציאות בידיעת השם היוצא מן אנכ"י ובהשגת השם היוצא מן שמע והתחכם בסודותם והשיג מציאות השם ויחודו, אז היה מכיר באמת מי הוא שרו של עולם והיה מכיר שהוא עלול מושרש, ואם הוא אלוה הוא אינו אלוה. והסוד כי רוח אחת היא ונקראת רוח הקודש והוא בעצמו משטי"ן כ"ל שט"ן ואין דרכו להיות משטין כל מלאך כי אין דרכו אלא ניסיון. וכן הוא בגימ' רו"ח הקד"ש, …

… ומהם בבחירה ומהם בשכל, אחר שהכל נמשך לרצונו ית' ולגזירת חכמתו. ושם אמר שהשם שם בזרע כח מציר, יעשה תמונת אלו האיברים ויתארם. והוא המלאך ונקרא אצלנו יהו"ה ששמו כשם רבו. או שהצורות כולם מפעולות השכל הפועל והוא שרו של עולם אשר זכרוהו החכמים תמיד. וידוע שהכח הנעלם אשר הוא הפועל באדם הוא שראוי שיקרא בשם העלם מפני שהוא נעלם מן החושים והוא נגלה לשכל, הדין נותן להיותו נקרא בשם נעלם מן ההמון ונגלה לחכמים שהם נבדלים מן ההמון כהבדל שם משם, וצריך לכל …

… וספור. והוא מיכא"ל רמז כי ילך מלאכ"י לפניך, וכך נמשך כל העניין. ואמנם זה המלאך המיוחד מכל מלאכי השם יתעלה והוא האמצעי בינו ובין עמו ישראל להשגיח ולהנהיג. הוא סופר של השם ויושב וכותב זכויותיהן של ישראל. כי שר ממונה עליהם והוא שרו של עולם. ומאמר משה לשם "אם אין פניך הלכים אל תעלנו מזה" אחר אמרו לו יתעלה "פני ילכו והנחתי לך". ואמ' ז"ל על פי אפילו פרונקא בעל פנים מתחלפים לפי המשפט של הגמול והענש. ולפיכך פחד משה מפניו אולי יפשע העם ולא ישא …

… יא'). והנה ארבעה פנים לאחד ומספר כולם כב"ד. שהנה יורה זה על עניין הנהר היוצא מעדן, שנאמר בו "ומשם יפרד והי"ה לארבעה ראשים" (בראשית ב' י'). וכל ראש מהם סודו ו"ך שהוא סוד השם. וכל ארבעה מהם חוזרים לשם אחד וסוד ו"ך שר"ו של עולם הכולל י' ספירו"ת. וסדר הספירות לפי דרך ספר יצירה אינו על דרך ימי התורה אחד שני וכו', אבל על דרך אחת שתים שלש ארבע וכן עד עשר. והיא הוראה על האצילות שכל אחת מהספירות נאצלת באצילות נבדלת לעצמה מזולתה בעשר. אך הבניין נשלם …

… שאמרו אוהבי החכמה, כי שני עדים יש לנו על מציאות השכל והם צאת שכלנו מן הכח אל הפועל. והיות הצורות הוות, הנה הנפסדות נמצאות בחמריהם בכח ויוצאות לפועל. ופועל השכל שכל, ונותן הצורה צורה, נבדל שפעולתו מימינו וכל היוצא מן הכח אל הפועל הוא השכל הפועל והוא שרו של עולם והוא יורה ויעיד על השכלים הנפרדים ועל שמו ית'. וכן מספר שהוא עשרה לעד על היות השם ית' חתום בנו והתחלתנו מן השכל הפועל בנו שהוא העשירי. והוא אצל השכלים האחרים תכלית ואצלנו המורכבים והמעושרים ראשית. ועל …