שְׁמוֹת הַמְּקוֹמוֹת

איש אדם ילדה מרויה אשת הכבשטיאל הזקן לו לעת זקנתו במדינת קרססטה אשר במלכות נגורא אחרי מלאת מספר ימי הגולה. פעמים רבות אכתוב לך ביאור כל עניין ועניין אות באות תיבה בתיבה, ופעמים רבות אודיעך מכלל העניין צירוף תיבה מן התיבות, ופעמים אדלג זה וזה כי אסמוך על מה שכבר רמזתיו, או על מה שאני …

… והחכמה. והסוד הנזכר מן ש"ב תה"ט רמז רזיאל בשם שתוף באמרו אש"ת הכבש"ט יא"ל ורמז הנשאר ל"א אי"ש אל ויכזב, וסתרו בשם בן ממיר אלו יכזב ובן אדם ויתנחם ינוח מת בני אדם ונח מתו, אדם בוחן מינות דמי בחן אמונות, קרססטה סרקסטה, נגורא ארגון, טלטויה טוטילה. ואם תשאל למה הפך רזיאל אלו השמות דע כי לא מחכמה שאלת על זה, כי כל התורה וכל הדבור ישר והפוך ודם הלשונות שפוך. ועל כן ידיעת השם היא למעלה מכל החכמות במעלה ובמערכה, ועליה תלויה הברכה, ובעדה תשוב לנו המלוכה, …

תוטילה של נבדה

צרפת וספרד ואשכנז ותוגרמה ופרס   ומדי   ובבל ומצרים וכוש ובני הנגב וישבי האיים ובני קטלונייא    ופרובינצא    ופול   ויון ודיבון ועכו

אלה המקומות כולם ידועים לכל אדם בקבלה ובשמועה. ורזיאל רמז בפשוטם עניינים ניכרים מתוך ספריו אבל הכוונה בם הנסתרת שאיברי הגוף יש מהם שיש בם יכולת וכוחות והרגל ודרכים ושמושים ועניינים שהם זכים וטהורים ועוזרים לנפש בעבודת השם ובידיעתו ובאהבתו. ויש מהם שהם כנגד להכעיס, מהם בטבע ומהם ברצון ומהם בהכרח ומהם בלתי כוונת המניע, והיא על דרך שגיאה. ועל כן ייחס רזיאל לקצתם דרכים טובים ולקצתם להפך. וזאת היתה תכלית כוונת כל ספריו, וכן תכלית כוונת כל חכם ונביא. ומין האיש האחד תלקח ראייה על כל אישי המין כמו שבאר החכם בעל מורה צדק.