שִׁמְעוֹן

10 הפניות ב־6 ספרים

אמרי שפר

עמ' מו§91

והנה מן עשרה ועד מאה עשר ספירות שניות והנה אברהם שרש ליצחק ויצחק פריו והוא פרי ושרש פרי לאברהם אביו ושרש ליעקב בנו. וכאשר אמרה תורה שאברהם הוא ראשית בעלי ברית מילה גילתה לנו שממנו ראוי להתחיל למנות יחס האבות שהוא יחס משולש דומה בכל חלקיו. ולפיכך אנו אומרים בקבלה אברהם אבינו ויצחק אבינו ויעקב אבינו. ואין אנו אומרים אדם אבינו ולא נח אבינו עם היותם שרשים בתולדות. ולא ראובן ולא שמעון אבותינו עם היותם שרשים ופירות כי השרש שהוא שממנו ההתחלה לעניין מיוחד לו.

עמ' קנא§459

ותגיע לידיעתו בשלמות עיין בו ותראה צורת הסדר ותמצא כאילו שני אנשים נסדרו להיות שרי צבא בחילוף זה בזה מיום ליום עד שנצתווה ראובן על דרך משל להלחם ביום הראשון על עיר אחד ונסדר שיהיה הוא נקרא תחילה אל החומה ואחריו סודר שמעון להיות שני לו ביום ההוא בעצמו בקריבת המלחמה. והיה הסדר על שניהם ראובן ושמעון בדמות סימן ראשי שמותיהם והוא ר"ש. וביום השני סודרו להפך והוא שיהיה השני ראשון והראשון שני בסדר שמעון ראובן בדמות סימן ש"ר. וזה הסדר המעולה בו נסדרו כל מעלות

עמ' קנב§460

רבים בעלי צורה אחת כגון א'א'א' אינם מקבלים צירוף ואם היו כמה אלפים ורבבות. והנה יש שם עצמים נבדלים מעצמים אחרים בעצמות כגון הסוגים והמינים המתחלפים בעצם בצומח ובחי. ויש שם אישים מתחלפים במקרה לא בעצם כגון ראובן ושמעון שהם אחד בצורה והיא עצם האדם ואינם אחד במספר כי הם שנים. ואחר שיש ביניהם זה המין מן החילוף בו יהפכו וישתנו ויתחלפו כסדר מערכותיהם בקדימה ובאיחור. ויש שם אישים מתחלפים בעצם. וכל שכן במקרה כגון החמור והשור הפרטים אשר

מפתח החכמות

עמ' טו§27

בני חמור אבי שכם במאה קשיטה. "ויצב שם מזבח ויקרא לו אל אלהי ישראל". ויציאת דינה ונטמאה בצאתה ועשות בני יעקב מרמה ותחבולה על זה להתנות אותם להמול להם כל זכר כדי להרגם כי ביום השלישי למילה בהיותם כואבים והיות שמעון ולוי ההורגים כל זכר וישבו כל העיר ויבוזו הכל. ויעקב ירא מיושב הארץ בעד הכנעני והפרזי והשם הבטיחו ללכת ולעלות לבית אל לעשות שם מזבח לאל הנראה אליו בברחו מפני עשו אחיו. ואז צוה לכל חילו הסירו את אלהי הנכר אשר בתוככם והטהרו והחליפו שמלותיכם וטמנו אלהי

עמ' יז§35

וקיים דבריו. ענין ברכת אפרים ומנשה ברוח הקדש וענין הקיבוץ שקיבץ לבניו להגיד להם בשעת מותו את אשר יקראם באחרית הימים. והחל מן ראובן ואמר דברים רבים לכל אחד כדמות חידות ומשלים וברכם ושנה סדר תולדותם בדבריו כי שם שמעון ולוי ויהודה אחר ראובן כסדר והוא דין שישים דן ונפתלי גד ואשר אחריהם אבל לא עשה כן. אמנם שנה עוד סדר אחר כי יששכר גדול מזבולן והוא הקדים זבולן ליששכר. ואחר כך שנה ושם דן וגד ואשר ונפתלי. ואמנם יוסף ובנימין סידרן במקומם כי שניהם אחרונים.

עמ' מ§55

כוונתי. ואז תצטרך בהכרח לעיין בדרך השלישית הנזכרת שהיא דרך מקובלת לבני הנביאים והמה המתנבאים. ובעיינך בזה תמצא שאלה החרוזים בנויים על שמות שנים עשר השבטים והם חמשים אותיות שנכללו בשמותיהם. ואלו הן בעצמן, ראוב"ן שמעו"ן לו"י יהוד"ה ד"ן נפתל"י ג"ד אש"ר יששכ"ר זבלו"ן יוס"ף בנימי"ן. ואמנם אלה הם מצורפים בחרוזים בלי תוספת אות ובלי מגרעת. וזאת היא באמת דרך השמות האמיתית המביאה למתנבאים בה ולהולכים בקרבה להתנבא בעז השם. ואמנם יש דברים עוד רבים תחת זו והם חלקים ואישים למינה זה כגון

מפתח השמות

עמ' קי§169

כוללת בתחלתה סוד ידיעת השם ושהוא סבת הגאולה, שכן אומ' השם "ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לאלהים וידעתם כי אני יהוה אלהיכם המוציא אתכם תחת סבלות מצרים". וכוללת מניין ראשי בית אבותם של שבטים והם ראובן שמעון לוי, כדי להגיד יחסו של משה והוא המעולה שבכולם. והוא המקריב הקרבנות והוא ממית בעלי חיים ומחיה בני אדם החשובים כמתים והם החוטאים. וסוד שלשתם הראות והשמע והריח, והוא שיאמת לך מעלת לוי בתולדתו. הוא עניין דברי

מפתח הספירות

עמ' כב§21

אבל יתייחסו בני השפחות השתים שהם בלהה וזלפה ובניהן דן ונפתלי גד ואשר ליעקב, כלומר אע"פ שהם ב' לבלהה וב' לזלפה והם בני השפחות המיוחסים ליעקב. והנה דגל שני לנסיעות המחנות הוא דגל מחנה ראובן תימנה לצבאותם, והחונים עליו מטה שמעון מימינו ומטה גד משמאלו ושנים יסעו. כי מחנה ראשון נאמר עליהם ראשונה יסעו, ונזכרו פה ב' בני לאה עוד ובן אחד ראשון לזלפה שפחתה ונאמר "ונסע אהל מועד מחנה הלויים בתוך המחנות כאשר יחנו כן יסעו איש על ידו לדגליהם". והם בעצמם הדגל

מפתח התוכחות

עמ' קג§128

מורשה ראשים שמורה משורה עולם השכלים השומר מהראש א"ד. קהלת יעקב נפש עבריה כנסת ישראל. אם יהודה גנוזה לאם. וזאת ליהודה באה הברכה אחר "יחי ראובן וא"ל ימת ויה"י מתי"ו מספ"ר" שוה להם יחי ראובן אחרי בניו. "שמע יהוה" רמז לשמעון. ידיו רב לו רבו ילדיו ועזר מצריו תהיה מזריע צורתו היה, זרע יהיה מצורתו, זרע יהודה מרוצתו מצורתו. וללוי אמר לו לו יאמר "תרועה יתקעו למסעיהם". תמיך ואוריך לאיש חסידך ישאל חסידך תמי"ך ואורי"ך תשוב"ה לאיש

גט השמות

עמ' לט§47

הנמצאים בתורה כי רובם נמצאים כתובים מפורשים מה הם בעצמם. כגון אדם מאדמה, חוה אם כל חי, קין קניתי, שת שת לי אלהים זרע, נח ינחמנו, אברהם אב המון, יצחק מצחוק, יעקב מעקב, עשו עשוי, אדם על האדום, ראובן ראה, שמעון שמע, לוי ילוה, יהודה אודה, יששכר שכרי, זבולון יזבליני, דן דנני, נפתלי נפתולי, גד בא גד, אשר אישרוני, יוסף אסף, בנימין בן אוני, משה משיתיהו, גרשם גר, אליעזר בעזרי. והקש על אלו כי הם כולם מלאים מרגליות ובהם