שָׁבוּעוֹת

6 הפניות ב־5 ספרים

אמרי שפר

עמ' קמ§387

"שבעה שבועות תספור לך מהחל חרמש בקמה תחל לספור שבעה שבועות". ואלה הם מ"ט יום אשר מפסח ועד שבועות ונקראו אלה נבטאים מפני שאנו מצווים עליהם על היותם נבטאים ונזכרים בפינו ולברך עליהם בכל יום ויום ספירת העומר. ובפירוש נאמר, "וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם את עמר התנופה שבע שבתות תמימות תהיינה עד ממחרת

מפתח הספירות

עמ' פט§87

פיו יבואו" האורים, עם היות ביאורו "הוא וכל ישראל אתו וכל העדה". וכאשר צוה למשה לעשות ליהושע, כן עשה לו, "ויסמוך ידיו עליו ויצוהו כאשר דבר יהוה ביד משה". וקרבן כל יום ויום מימי החול ומן השבת וראשי חדשים ומפסח ושבועות וראש השנה ויום הכפורים וסכות בט"ו ימים ועצרת של יום השמיני.

מפתח התוכחות

עמ' סד§61

עליו שלש מדות. מדת אהבת האח, ומדת הרחמים עליו, ומדת הנדיבות מצורף אל זכרון חסדי השם. באמרו "וזכרת כי עבד היית" וכו', "על כן אנכי מצוך" וכו'. ועניין המרצע מבואר במשפטים, ועניין הבכור זכרונוהו, וכן עניין שלש רגלים פסח שבועות וסכות. וצוה על מדת הנדיבות באמרו "איש כמתנת ידו כברכת יהוה אלהיך אשר נתן לך".

חיי הנפש

עמ' קג§140

ועניינם עוד לפי הסוד יה"ו י"ה. והיודע סוד השם ידע כוחותם בי"ה בניסן חג המצות. וזמנו זמן חרותינו זכר ליציאת מצרים. שים עוד ב יה"ו ב' בניסן יום טוב מקרא קדש בניסן ר"ה לחדשים הירחיים, ור"ה לתקופות השמשיים. בו' בסיון בו חג שבועות וזמנו זמן מתן תורתנו זכר ליציאת מצרים הוא יום טוב מקרא קדש. בי"ה בתשרי בו חג הסוכות וזמנו זמן שמחתינו זכר ליציאת מצרים. שים עליו א"ו ימים הרי בי"ה א"ו בתשרי ביום שמחת תורה, ונשלם בו סוד מועד אשר דרכו י"ה יה"ו י"ה אהו"י. והעניין

סתרי תורה

עמ' קלד§229

בניסן וכן סכות בי"ה בתשרי, והסוד "כי ביה יהוה צור עולמים" (ישעיה כו' ד'). נת"ן שיסי"ר, יסי"ר מה שנת"ן סודם תני"ן ש"ר י"ם, החמ"ר והצור"ה שנ"י הפכי"ם, וכן תשר"י עם ניס"ן שני הפכים, רא"ש חיי"ם וזנ"ב מו"ת. והנה נשאר להודיעך סוד מד"ה והוא סוד חג שבועות, כי שבעה שבועות תספר לך ותמצא הסוד גלוי ותכיר ממנו עניין זמן הגול"ה. ובשלשתם יהיה גלוי כל הסוד לכל העמים להיות היהודים עתידים לשלוט המה בשנאיהם כי נצחנו בפורים כאשר המן הפיל פור הוא הגורל ונהפוך הוא,

עמ' קלה§230

הנה המועד מבואר כולו לפי הקבלה והוא יום מקרא קדש, ופסח ושבועות וסכות בהם זמנים מיום חג המצות זמן חירותינו שבו יצאנו מעבדות לחירות בזמן קבוע ובעת ידוע ובמועד מועד, כי "לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמים" (קהלת ג' א'). והנה "מלחמה ליהוה בעמלק מדר דר" (שמות יז' טז'). בסוד "זה שמי לעלם וזה זכרי לדר דר" (שמות ג' טו').