שְׁבוּעָה

וכן בלשונם שם השבועה משותף בשתי לשונות בלשונינו ובלשונם, וקורים אותו שקר מנטו ועניינו שקר מנטו כלומר שהם משקרים שבועת שוא שלהם. וגם הסוד קורים אותו שקריטו כל מי שהוא קרשטו. והנה שאומר לו אתה שקר אתה כי שלשה בגימטריא הוא שקר וכזב כל חושב על השם שהוא נחלק לאישים …

… יעלה הרואה בה בעיון אל הכרת קונו ית'. ומזה הכלל העיוני אמרו בהעלתך את הנרות אל מול פני המנורה יאירו שבע"ת הנרו"ת, אשר הם יורו דרך תנוע"ת הבש"ר אשר עליה נחתמה תור"ת הנשב"ע בסוד אמרו "ובו תדבק ובשמו תשבע". כי כל נברא מושבע בשמו ומושבע מלשון שבועה, ג"כ שבועה קיום והכל מתקיים בשמו. ומספר יאיר"ו שבע"ת הנרו"ת א"ל מו"ל פנ"י המנור"ה יאיר"ו שבע"ת הנרו"ת אל מול האמת יאירו כחות המשפט שהם דלת כחות. "וזה מעשה המנורה מקשה זהב" וכו' כולה היה גוף אחד מצוייר …

… דמיון רחוק מאד משתוף עניין האהבה והחשק כי אם בשם משותף לבד. וכבר נודע כי החשק הוא מורה על הפלגת האהבה ולפיכך נאמר "לא מרובכם מכל העמים חשק יהוה בכם ויבחר בכם כי אתם המעט מכל העמים: כי מאהבת יהוה אתכם ומשמרו את השבועה אשר נשבע לאבותיכם הוציא יהוה אתכם" וכו'. וכאלה פסוקים רבים בתורה מעידים על היותנו עם קדוש ליי' ונבחר ממנו בכוונה אליו להיותינו לו לעם סגולה מכל העמים. כאמרו "כי עם קדוש אתה ליהוה אלהיך כי בך בחר יהוה אלהיך להיות לו לעם …

הנדר והשבועה נקראו אִסָּר. ועניין שאוסר עצמו הנודר והנשבע ממה שלא אסרתו התורה. וע"כ נאמר "כי תדור נדר ליהוה" כשתדרנו "לא תאחר לשלמו". ונאמר "טוב אשר לא תדור משתדור ולא תשלם" (קהלת ה' ד'). ועל כן אמר בטוב האומר טוב מזה ומזה מי …

בשמו נשבעתי מהז כי בו אשבע בשנת שבע למלכות משי-אח אדוני המהפך בשמי גבבה לקש:

והרוח העליון רוח אל-הים חיים הוא והיא מעיר לב כל חכם לשמע בקו-ל יהוה ולהשכיל באמיתו ולדבקה בו ולהשבע בש-מו:

… מפניו. אז יוכל המלך החדש להתחזק ויברח המלך הישן וכל כוחותיו מלפניו בריחה מהירה ויפחד להשיב לסבב אליו פני המלחמה. ועל זה אמר ובזה תנצח כל אומה ולשון כלומר כל מי שהיה עומד לפניך בתחילה. ולפיכך הוצרך לומר לו להשביע כל עיר אשר ילכוד ויכבוש תחתיו להעבירה לשם רזיא"ל ולשם רבו שהוא המלך או אמור המלאך. וכלל הנה ג' השמות הקדושים מבפנים יחד, ואולם סוד הנקוד הנמצא בשם המיוחד בכל ספרו זה ובשאר ספריו הוא עניין נוגע בעטרה, ואי אפשר לכתבו מפורש בשום פנים, …

… וברדהא"ל הוא רזיא"ל בעצמו. והנה אמר לו ואם על בורדל נשבעת חי ה' פטור אתה, כבר הורה על היות מלות חי ה' משותפות לכאן ולכאן. יובן מהם שהם השבועה בעצמה ויובן שהם שבועה שנשבע רזיא"ל עתה בם על היותו פטור משבועתו. ומה היא השבועה אשר בין שני היצרים שהם שני המלכים, היא שבועת דם ודיו שעל פי שניהם אדם מדבר מבית ומחוץ. וזה אומר שאחר שרמלוס נס למרום כלומר נס למרום ונעשה זנ"ב למאו"ר שהוא מז"ל ראוב"ן והוא מזל טלה ונוטלה ממנו הברכה והבכורה ונתנה ליוסף שמזלו מזל דלי כלומר …

… תמימ"ה או ממיתה, והנה שני עדים לקדמון והם שמואל עם שאול והנה שאול מושאל גם שואל משואל, והסוד בם אשל ושבעה שהיא שבועה מבאר שבע. "ויקרא שם בשם יהוה אל עולם" (בראשית כא' לג') וכולם שבעה "כי שם נשבעו" (שם). בסוד שבע כבשות אשר הציב לברכה. כי יש שבועה ושבעה במעשה בראשית והנו משבעה בראשית גם נשפעו שבעה מראשית והם שבעה שרי אמת. על כן נרמז שזה השם המושבע יוצא מבראשית וזהו באמת בלא ספק. ושבע תיבות הפסוק לעדים שהם בב"א אהו"ה שסודם כ"ב ומספרם …

… בזמן ההוא והודיענו מה יעשה ומה ידבר בשמו, ושיודיע לכל כי "יהוה מלך ירגזו עמים" (תהלים צט' א'). והגמול שממליכו ימלך תחתיו. והודיעו מי המליכו והפכו מעת לעת והעלה מעלתו על כל המעלות שככה ראוי לו באמתתו. ואמנם חזר עוד והשביעו בשבתו ברומי על נהר טיבריס שהוא טיב רע בפרט ארץ הפור ארץ המרום ארץ דרומיאל ארץ גבול דרום. כי נהר דרומיאל שומר מעלות בחמר הארץ. וסודו השכל הפועל בחמר הארץ שומר החמר בארץ אשר נברא טוב ורע גם נברא בארץ והוא חמר חמרים ומדבר בעולם המלאכים. …

… שאפשר לדעתו. וראוי לנו לתועלת הקרבה אליו ית' לטוב לנו כל הימים לחיותנו כהיום הזה. ועוד צעק על חסרון ידיעת ישראל את השם, ואמר בסוף דבריו אלה עניין גדול וסוד מופלג גלה בו ליודעי האמת וליראי ה' וחושבי שמו. באמרו בשבועה, ידי נשאתי דומה ואשבע בשמי הגדול לבלתי הושיעכם עד תחקרון מחקרי שמי והנה משיח שמי מדבר אליכם. והנה פיהו כפי וזה הפסוק מבואר לפי הנסתר ואינו צריך ביאור אחר לפי דעת כל משכיל שיש בידו שום רמז בשום דרך מדרכי הקבלה האלוהית.