שִׁנּוּי קוֹל

ואחר עשותך כן כוון פניך כנגד השם, וחשוב כאילו הוא איש אחד ועומד לפניך ומחכה ממך שתדבר. והוא מוכן על כך לענות על כל מה שתשאלהו. ואתה אומר דבור והוא עונה, וזה הדרך לכה בו, וה חל בכוונה שלמה לכבוד השם יתעלה ואמור תחילת כל, "תכון תפלתי קטרת לפניך משאת כפי מנחת ערב" (תהלים קמא' ב'), ושא עיניך למרום, ושא את כפיך הימנית והשמאלית כדמות נשיאות כפים של הכהן, שהוא מחלק חמש אצבעותיו מפה וחמש מפה, והשתים הקטנות דבקות ושתים הקרובות להן ג"כ דבקות וחלוק באמצע והגודל פשוט לבדו, וכך לשתי ידיך בצורה זו,

ואז תתחיל להזכיר ואמור תחילה, רא"ש הרא"ש באריכות הנשימה ובנחת הרבה ואח"כ חשוב כאילו האחד העומד לנגדך כנז' עונה לך, וענה אתה בעצמך בשנוי קול, שלא תדמה העניה אל השאלה. גם לא תאריך בעניה כלל אבל אמור אותה בנחת ובישוב ואז תזכיר בעניה אות אחת מן השם כפי מציאותה, וזאת היא האות הראשונה שתענה בה וָ, ואחר שעה תאמר עוד, סו"ף התו"ך ותענה עוד הֵ, ועוד תאמר רא"ש הסו"ף ותענה וָ. …