שִׁבְעָה עֲמָמִים

… האומות ונתנה בזמן שכל האומות לא ידעו את יי כי אחר שפרעה אמר לא ידעתי את יי והיה בן חכמים בן מלכי קדם, ואז נשכח זכרון השם מכל פיות האומות ובמעט קט אפילו מישראל. אם כן אז היה הזמן השפל והפחות שבכל הזמנים ועל כן נאמר על שבעה עממים לא תחיה כל נשמה.

… נביא אחד על כח נביא אחר. ומפני שהנבואה נחלקת אל מדרגות, רצה השם יתע' שבעל המדרגה העליונה שבם לפי דורו של הנביא יהיה אומה מתחת אומה במצותו לגרש אחת מפני אחרת ולפעמים יזדמן שהאומה האחת תכלול אומות רבות כשבעה עממים הנכללים תחת שם כנען. ועל כן שם כלל כל ארצם זכרתו התורה תמיד בשם ארץ כנען.

… כל החקים האלה ליראה את יהוה אלהינו לטוב לנו כל הימים לחיותנו כהיום הזה". וזה כלו נתינת טעם אחר טעם, זה מפני זה וזה בעבור זה. "וצדקה תהיה לנו כי נשמר לעשות את כל המצוה הזאת לפני יהוה אלהינו כאשר צונו". וזכר שבעה עממים והיותם מנוצחים מפנינו וצוה להשמיד מפני פחד, "כי יסיר את בנך מאחרי" וכו'. ואמר "כי עם קדוש אתה" וכו'  "לא מרבכם מכל העמים חשק יהוה בכם" וכו' "כי מאהבת יהוה אתכם" וכו'. וכבר דברנו בזה מה שמפסיק בעניין בזה שבא בתורה כיוצא בו …

… אי אפשר לשמוע בקול יי'. והוא סבת האבדון לעובדיה כגויים כלם, כגופים כלם שהם עובדי ע"ז כל עוד שאינם נמשכים אחר דיעות הנשמות המשכילות. והנה יש כאן שאלה מופלאה וראוי להשיב עליה תשובה נכונה. והשאלה היא זו, איך יתכן לחשוב ששבעה עממים הנזכרים בתורה נענשו בבוא ישראל לארצם להשמידם. והנה הם עד היום ההוא היו שקועים בעבודת ע"ז ולא נאבדו בה. והתורה אומרת "לא בצדקתך וביושר לבבך אתה בא לרשת את ארצם כי ברשעת בגוים האלה יהוה אלהיך מורישם מפניך ולמען הקים את הדבר אשר נשבע יהוה לאבתיך" וכו'. …

… ואל תערצו מפניהם". והטעם לכך "כי יהוה אלהיכם ההלך עמכם להלחם לכם עם אויביכם להושיע אתכם". רמז ליהושע ואחרי כן אמר "כי תקרב אל עיר להלחם עליה" ולהמשיך עניין השלום עם הערים הרחוקות. אבל על הקרובות אמר "רק מערי העמים האלה אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה לא תחיה כל נשמה". ונתן טעם ואמר "למען אשר לא ילמדו אתכם לעשות ככל תועבותם אשר עשו לאלהיהם וחטאתם ליהוה אלהיכם". וצוה על עץ השדה לבלתי השחיתו אם ראוי לאכילה ואם לאו ישחת. רמז לכל ראוי לעבודת השם ושאינו ראוי. ועל כן רמז …

… למות" (שמות כא' יד'). ואמר "נפש תחת נפש" (שם כג'), והוא צוה שלא לרצוח אלא במקום שהרציחה אליו ברצון האדם הרוצח לבד, אבל עם כל זה הוא צוה להרוג המחויב על פי שני עדים בארבע מתות ב"ד, סקילה שריפה הרג וחנק. והנה גם הוא צוה להשמיד שבעה עממים, ואת עמלק ואת זרעו עד הימחות זכרו וזרעו מתחת השמים. ומאלה הטענות המושכלות והמקובלות יש לשכל מהם מחנות רבות גדולות, כשהשם עוזר למשכיל ואז הולך להשלים המצוה האלהית, הנקרא נסיון שכל, או בחינת חכמה, או צרוף …