מַדָּע

… תרגום.  וכן דבר יי.  רוח פיו.  שם יי.  וכיוצא בם רבים. ולפיכך יקרא המשיג ג"כ בשמות מתחלפים, רואה, חוזה, צופה, נביא. וכן רבים, וכך העניין המושג קראוהו, נבואה, חזון, משא, מראה, חלום. השגה, חכמה, ידיעה, השכל, תבונה בינה, מדע, דעה. ושמא תחשוב שמקצת מאלה וכיוצא בם אינם שמות לעניין ההוא אלא לעניין זולתו דע שאינו כן. אבל כל מחשבה וכל חכמה ובינה ודעת וכיוצא בם כולם הם עניינים נשפעים מהשפע ההוא האלוהי כמו שכל הבריות נבראות ונמצאות ממנו …

ומאלו הקבלות ומדומיהן תדע שם שת ושם נח ודומיהן כי כל התורה כולה מתגלגלת הרבה על אלה הנתיבות ואין להם תכלית. אבל כוונתנו לגלות סוד השם ליראיו. א' ב' ד' ח' יו' לב'. זו היא דרך ההרכבה וסוד המדע והתולדת ודמות הטבע ותבנית המטבע.

… למעלה. כי בשבח שם המקדש עולה מן הלבבות אל הראשים ונזכר השמות פתוח בפיות לא סתום מיד הברכות והטובות והחיים, יורדים מלמעלה מכלל העליונים כולן ושוכנים במוחים ומשמיעים ללבבות אור בהיר וזוהר וזיו ונגה גדול ושכל וחכמה ובינה ומדע ועצה וגבורה וכוללים כל הטובות ואשרי המקבלים זה מהם. ודע כי השמיטין והיובלות נכללין תחת זה הכלל.

… המחוברים בכל שאלה ושאלה מהם. ואילו רציתי לבאר לך הכל הייתי כופל מה שכבר כתבו זולתי מבואר במופת. וטוב הוא שיחקור כל דבר במקומו ובעתו. "ודבר בעתו מה טוב" (משלי טו' כג'). "גם בלא דעת נפש לא טוב" (שם יט' ב'). אמנם חיי הנפש באמת הם השכל והמדע והחסד והצדק, ומיתתה היא הסכלות וההוללות והאכזריות והרשע והדומים להם. והם הם באמת הגמול והעונש. כי הצדק שהוא חיים הוא גמול לנפש והרשע הוא מות הוא עונש לנפש. ועל זה נאמר בדבריהם ז"ל "צדיקים אפילו במתתם נקראים חיים …

… הנזכרים בתורת החכמה והמדע, והיא מתנת שלמה, "החכמה והמדע נתון לך" (ד"ה ב' א' יב'). ובאמת כי מידיעתם יתחכם האדם וידע את השם ויכיר נפלאותיו ופעולותיו וישיג איך הוא הנהגתו אותם תמיד, ומהות השגחתו ית' בהם לעד. ואמנם שרש החכמה והמדע אצלנו הוא הפסד והויה, שכבר ידע כל משכיל וחכם, כי ההויה היא סבת ההפסד. ובעבור שהשם היא סבה ראשונה לכל נמצא ראשון ואחרון, והוא הנמצא הראשון מחוייב המציאות בבחינת עצמו קיבלנו ששמו ההויה כאמרך מחויב המציאות, וקראנוהו שם המפורש, …

וראיתי להאריך בזה מעט לפי הכרח העניין הגדול הזה, ואני אטעימך בזה מעט הדבש שטעמתי מכלל מטעמי המדע והחכמה בו כדי לשמח אחרים כאשר שמחתי בו גם אני, וראיתי אני כי יש יתרון לחכמה מן הסכלות כיתרון האור מן החשך. ועל כן אצטרך למשול לך משל כח השכל לאור השמש אשר הוא שופע על העין, כי כן המשילוהו קצת חכמי המדע ואמרו כך, …

… רצה בנו ובחר בישראל עמו להיותנו לו סגולה מכל העמים. וגלה לנו סוד פעם ורגל והודיענו כי כל הגוים אשר על פני האדמה גופם ערל ואינם כי אם גולם ועפר, כמו שכתוב על המין "ויצר יהוה אלהים את האדם עפר מן האדמה". ושתף אדם עם עפר וכן שתף מדע עם אפר. כי בשתפך אד"ם ועפ"ר תמצא מציאותו רופ"א מד"ע, והוא שעשה גולמינו אפ"ר מוד"ע והוא אפ"ר עומ"ד, ועל כן הנחילנו פא"ר מוע"ד להבדילנו מכל גוי שהוא חול אצלו ואנחנו קדש לו. והם היו דם ואנחנו דת, כי "מימינו אש …

כבר ראית מה שאמר הרב בהקדמה המעולה ההיא הבאה לפקוח עינים עיורות, להוציא ממסגר אסיר מבית כלא יושבי חשך. וכיוון בה למה שהודיע בדבריו הראשונים ממנה, ואמר לנו שעיקר כוונתו בספרו הוא לבאר מה שאפשר לבארו מחכמת הטבע ומחכמת האלהות למשכילי המדע. ואמר שזה מכלל סתרי תורה, וגם אמר שאסור לגלותם כלומר כל העניינים הנקראים סתרי תורה. ואמר בחלק הראשון בפרק ל"ד, "אמנם הדברים בתארים ואיך יורחקו ממנו ומה עניין התארים המיוחסים לו, וכן הדברים בבריאתו מה …