מַרְאֵה הַנְּבוּאָה

… כנגד שי"ן של אברהם והרי לך א"כ שד"י גם אם תחברם בק"ם עם שד"י תדע שסודם דבק"י ש"ם כמו שהיו האבות דבק"י ש"ם וכן הוא בגימטריא דב"ק ב"ו בש"ם. והסוד שדבק"ו באלו"ה, והבן זה מאוד מאד כי הדבק בשם ההוא הדבק בא"ל ועל זה נאמר בא"ל שהוא תואר למראה הנבואה וסודו שד"י. ואמנם סוד א"ל שד"י מלא כזה אל"ף למ"ד שי"ן יו"ד דל"ת עולה בגימ' מטטרו"ן ש"ר הפני"ם, והוא יפיפ"ה שר התורה והוא שרו של עולם והוא גליצו"ר גלי"א רזי"א והוא רזיא"ל בלא ספק ושמו אנכ"י והבינהו. ואמנם הוא אשר …

… השם'. והנה כ"ד שמות יש בם ע"ב אותיות. ובדברו ענה לו, דבר אדני כי שומע עבדך (שמואל א' ג' ט'). ע"ב ד"ך והוא המלא"ך המודיעך סוד יהו"ה ושמו 'גבריא"ל', והוא 'מדבר' מתוך 'פסוק' ראשון של השם הקדוש הנזכר על פיך, והוא 'מרא"ה' לך נפלאות הנבואה. כי כן סודו במראה אליו אתודע בחלום אדבר בו (במדבר יב' ו'). כי 'מרא"ה' שסודו 'פסו"ק' הוא 'גבריא"ל'. וגם חלו"ם שסודו עד"י הוא חנו"ך. ו-גם עתה הנה בשמים עדי ושהדי במרומים" (איוב טז, יט), שהקבלה כך היא באמת.

ואם חס ושלום לא הגיע לך עדיין בהזכרת שני הפסוקים, לא שפע ולא דיבור ולא השגת מראה אדם והדומה לו ממראה הנבואות, שוב עוד והחל מן הפסוק השלישי. ועשה בו כאשר עשית לראשונים, לא תוסיף עליו ולא תגרע ממנו. וזהו התחלתו,

… חותם. וגם 'האותיו"ת' 'מגלי"ם המסתֹ"ר' הנקרא 'צפנ"ת פענ"ח' אשר מהם 'תקב"ל החכמ"ה ברי"ו' אשר 'ב"ה מפור"ש הנעל"ם' וגם 'ב"ה נעל"ם המפור"ש'. וא"כ האותיות הם כח שורש כל חכמה ודעת בלא ספק והם בעצמם חמר הנבואה ונראים במראה הנבואה כאילו הם גופים עבים מדברים לאדם פה אל פה לפי רוב הציור השכלי הנחשב בלב המדבר בם. ונראים כאילו מלאכים טהורים חיים מניעים אותם ומלמדים אותם לאדם המגלגלם בצורת אופנים אוירים פורחים בכנפיהם גלגליים והם רוח ברוח. ולפעמים האדם רואה אותם כאילו הם חונים …

כוללת ענין אברהם אבינו ותנועותיו עם תלאותיו מעת צאתו מאור כשדים ללכת ארצה עד בואו שמה ושתופו עם השם במראה הנבואה. וענין לקיחת אשתו מהמצרים אל בית פרעה ונגעי פרעה בעבורה. וענין לוט בן אחיו עם רועיהם ומלחמתם ופרידתם וענין מלחמת המלכים והצלת לוט מידם. וענין המעשר ונדיבות לב אברהם וענין מחזהו והיותו חושק אל זרע יורש …

… בני שעיר וכל אלה השמות הנפלאות. והנו איש יודע ציד איש שדה ויעקב איש תם ישב אהלים. והיות יצחק אהב את עשו אהבה תלויה בדבר כי ציד בפיו. ורבקה אהבת את יעקב אהבה שאינה תלויה בדבר. ומכירת הבכורה בעבור מזון. והנה יצחק קבל בשורה מהשם במראה הנבואה ושבועה על הארץ לתתה לו ולזרעו ועל כן מנעו השם מיציאתו ממנה וזה בזכות אביו ובזכותו. באמרו על יעקב "עקב אשר שמע אברהם בקולי וישמר משמרתי מצותי חקותי ותורותי". ואשר קרה לאשתו עם אבימלך אע"פ שלא נלקחה כאמו. …

… נעשה אדם בצלמנו כדמותינו". ועל כן אמר משה, "הודיעני נא את דרכיך ואדעך למען אמצא חן בעיניך וראה כי עמך הגוי הזה". ועוד אמר, "ואתה אמרת ידעתיך בשם וגם מצאת חן בעיני", כמו שאמר "ואדעך בשם". וכן נאמר עוד, "אם יהיה נביאכם יהוה במראה אליו אתודע בחלום אדבר בו". סוף הדברים כולם כי זו הדרך שהיא התכלית האחרונה לאדם ושהיא הכונה הראשונה לשם בהמציאו אותנו, היא מושגת בידיעת צירוף האותיות והשמות שהורכבו מן האותיות והפסוקים שהרכבו מן התבות שקראנום בכלל …

ועוד החל להמשיך ענין שליחות מלאכים וחילוק חייליו ועמו לשני מחנות רמז לענין המלאכים שזכר ורמז לענין מחנים שראה. ואמר אחר החלוק הזה "אם יבא עשו אל המחנה האחת והכהו והיה המחנה הנשאר לפליטה". וענין ההאבקות היה במראה הנבואה בלא ספק. וענין גיד הנשה ואשר על כף הירך והיותו רמז לאיסור אכילה מסוד ענין המשגל שעליו נשבע. ועל זה נאמר אחריו כי עשו בא מיד אליו וישקהו נקוד כולו וכבר החליפו בו קוף בכף. וזה הלך לשעיר וזה לסכות. וענין דינה בת …

… ואינם נוטים לא לכאן ולא לכאן. והצבעים קדם להם הזוהר שאינו בעל צבע ואין לו בעצמו שום מראה. ואמנם הוא מראה כל מראה מאחוריו, ודמיונם של הדברים המזהירים הוא כדמיון הדמיון שבו רואה הנפש כל דבר נעלם בדמיונו. והזוהר הדומה במראה הוא שנקרא מראה הנבואה, מפני שכך רואה בו הנביא מה שרואה כמי שמעיין במראות הצובאות. שרואה פניו ופני אחרים ועניינים רבים ותמונות וצורות כפי דמות מה שהם בחוץ, עד שיראה הנראה בתוכו, כי הוא בעצמו החיצוני ואין הפרש ביניהם. ובזו הדרך …

… אכילת "הדם לא תאכלו על הארץ תשפכנו כמים". על הארץ תשפכנ"ו מפני שכל כשפנו"ת נולד ממנו. ודמהו למים ששם נראת בבואה של אדם. גם דמיון נגזר מן דם כמו שנגזר עליון מן על. ועניינו דומה לעניין דורות ולעניין מראה ואי אפשר לראות מראה הנבואה כי אם באמצעות הדמיון. וכשיחשב הלב דבר כח המדמה יציירהו וידמהו גופני, לפיכך יתנועע דם הלב הרוחני ויברח ממדת הפחד החקוקה במים כברוח כסף חי מפני עצור האצבעות בהיותו תוך כף היד. ועל כן זכר הצבי והאיל שמורים על כח מרוצת הרעיון. …

… מאמר העקידה ומה שנגלה בה מסוד השמות שבאו בעניינה, לא היו מביאים ראיה ממנה. וכל שכן בהיות המעשה ההוא ניסיון לבד לא הריגת נפש אדם אבל חלוף נפש אדם בעד נפש איל שהוא ממין טלה. וכל שכן לפי דעת קצת חכמי התורה שהאמינו שהעקידה כלה היתה במראה הנבואה והמעשה הובא להיותו משל, לקחת ממנו ראיה לדורות ליראת אלהים. כמו שנאמר שם "כי עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה ולא חשכת את בנך יחידך ממני". וכל שכן בהיות אברהם אבינו אב ראשון לכל אומתנו ויצחק אב שני. והיה צורך …

… ואת המשפטים" וכו'. "את יהוה האמרת היום" וכו'. "ויהוה האמירך היום" וכו'. "ולתתך עליון" וכו'. ראה כמה מעלות טובות למקום עלינו וצונו לאמר "שמור את כל המצוה אשר אנכי מצוה אתכם היום". "והקמת לך אבנים גדלות" רמז לאותיות הנראות במראה הנבואה. "ושדת אותם בשיד" רמז לשם שדי. "וכתבת עליהן את כל דברי התורה הזאת בעברך" וכו'. כל זה צוה לעשות בהר עיבל וצוה לבנות שם מזבח אבנים שלמות להעלות עליו עלת ושלמים. ונאמר "וכתבת על האבנים את כל דברי התורה הזאת …

ואמנם כבר כאשר "ואברהם ושרה זקנים באים בימים" אבל בלא ספק "חדל להיות לשרה ארח כנשים", ואז נשתנה בה כח התולדת באמת. והוא הוליד ממנה והיא ילדה. והמוליד שמו אברה"ם אבינ"ו. והוא גילה לנו מה שגילה לו השם במרא"ה הנבוא"ה, וגילה לנו בור"א האבני"ם איכה בראם בלב גם איך בראם בלהב הנקרא אצל לשון הקודש "הבל". גם זה נודע מהבל פיהם של תינוקות של בית רבן, וכל תינוק יונק הבל פי הגבורה. ופ"י הגבור"ה עניינו עול"ם העליו"ן החדש הנקרא אצלנו מחודש באמת ויקרא יצ"ר טוב. ותבין זה מאמרו "מפי עוללים וינקים יסדת עז למען צורריך להשבית אויב ומתנקם" (תהלים ח' ג').

… יבין שהעולם נברא הפוך, כמאמר התלמיד שהיה אומר כשהשיגו, עולם הפוך ראיתי, וענה לו העונה עולם ברור ראית, כלומר אמת הוא מה שהשגת ממנו והוא דבר ברור, כי הוא עולם הפוך. ועל זה הסוד אמרו על האדם שהוא אילן הפוך, והעיקר שדומה למראה במראה הנבואה. והבן רמז זה מקריאת שם ספר יציר"ה אשר סודו גם כן מרא"ה הנבוא"ה הנתלה על צירוף האותיות שהוא התהפכם כחמר חותם לקבל חק השבת. כי שם החמר חק מכריע בין כף זכות וכף חובה. אבל שב"ת כולל ברי"ת המיל"ה בסוד הצורו"ת …

… הנזכרת בכל יום ויום. וזהו היודע ח"ק השב"ת אשר הוא בגימט' מנהי"ג הצורו"ת, והנה החמ"ר הראשו"ן הוא המתנועע לקבל צורת"ו מהחכ"ם הפועל בו. ועל כן תולד לפעמים ברוב תנועותיו חכמ"ה מצורת"ו מפני שבאה צורת"ו מחכמ"ה, ומהפועל ההוא בעצמו נשפ"ע מרא"ה הנבוא"ה. ועל כן חוייבו להמצא צורו"ת הגו"ף בשנ"י כחו"ת שסודם כולל ש"ש מאו"ת ושל"ש עשר"ה מצו"ת (בגימט' 2794 דהיינו 794+2=796 כמו צורו"ת הגו"ף וכן בשנ"י כחו"ת וכן ההמשך) שכללם תור"ה ע"ל פ"ה. וזהו עני"ן התור"ה להורות …

… "והבן זה מאד". ומשם תבין אמרו "הם עשויים והשם בראם". ועוד תבין זה הסוד הגדול מאמרו שהם מתהפכים, פעמים אנשים פעמים נשים פעמים רוחות פעמים מלאכים. ואמר שאינם בעלי חמר ואין להם תבונה קיימת גשמית חוץ לשכל, אבל הכל במראה הנבואה ולפי פועל הכח המדמה. ובאמת שאחר שהם עלולים אפשר לומר עליהם שהם מעשים בשם מושאל. כי כל דבר שהוא למטה מהסבה הראשונה יקרא עשוי ונברא וקנוי, שכל נמצא תחתיו ית' קבל ממנו מציאות ומקבל תמיד שפע שמירה נצחית, עד שאפילו המתחדש הזה …

… דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה: וארא כעין חשמל כמראה אש בית לה סביב ממראה מתניו ולמעלה וממראה מתניו ולמטה ראיתי כמראה אש ונגה לו סביב". הנה כבר אתה רואה שהוא זכר בכל מה שהשיג "מראה" פעמים רבות, כי הכל היה במראה הנבואה בלא ספק, והכל בהשגת השכל האנושי לבד תחילה, הנקרא משכיל הצורות הנקראות חיות, ואחר כן מכיר מהן הצורות ההוות הנפסדות, ואחר כן מכיר שיש לאדם לבדו מכל הווה נפסד צורת אדם נחלקת במעלה לשני חלקים, ומקבל שפע משני צדדים, …

… וסתרו ארכ"ם וסוד בסינ"י והבינהו שהוא אד"ם. על כן האדם ט"ו ואותיות השם ט"ו ט"ו ט"ו הרי אדם. עתה תקח כל שם ושם שלם לכל ט"ו אותיות שהוא עול"ה ושת"ף על"ה עם תשלום אב"ג בכל גלגוליו. ותדע כי יהיו שלש פעמים על"ה שהם ק"ה ק"ה ק"ה בכללם יציר"ה וסודם מראה הנבואה. זהו סוד גלגול כל השמות המשולשות. והסוד א"ב חדש יציר"ה כלומר א"ב חדש היציר. ואמנם הוא בצורה אוהב צורה וכל צורה אש, על כן נאמר אש אוכלת הוא, "הצור תמים פעלו" זה מקום קו"ף פוע"ל צור"ת המי"ם מצורפת על היום …

מבואר הוא שכל דבור שכתוב בתורה שדבר השם למשה או לאחד מהנביאים, אינו דבור כדבורנו שהוא כולל קול רוח ודבור. אמנם הדבור ההוא הוא לפי שמע אזני הנביא, כמו שהגוף, הצורה הנראית במראה הנבואה אינו גוף כגופנו בעל ממשות, אבל הוא גוף כגוף הנראה לאדם בחלומו. אלא שזה הגוף הנראה לנביא מכיר הנביא בו שזה העניין בנבואה הוא רואהו. ואז ידע כי עניין הראיה ההיא אשר ראה הוא אמיתי אין ספק בו, כאילו הגוף ההוא הנראה הוא גוף נראה בהקיץ …

כן כיוצא בזה החומר הראשון המחובר לנפש שהנביא רואה בו בעצמו, ועצם הצורות כולם הנראות לו והמדברות אתו. והעד על זה כי הנביאים רואים צורות משונות זו מזו ואפילו המלאך הרגיל לדבר עם האדם יראנו בעל כמה צורות. ואפילו השם ית' הוא אמר באברהם "וירא אליו יהוה באלוני ממרא". ואחר כן אמר "וישא עיניו וירא והנה שלשה אנשים נצבים עליו" וגו'. ואחר כך אמר "יהוה אם נא …

בַּמַרְאָה       אֵלֶיךָ         נוֹדָעְתִּי          לְמַעַן

… הנביאים הראשונים ע"ה ובכתבי מהם קצת לקצת אהבי ומכירי ורעי, ראיתי בחלומי והנה בשעפים ישיבוני בחזיוני הלילות אחר נפול תרדמה על אברי, ופחד קראני ורעדה ורוב עצמותי הפחיד, ורוח על פני יחלוף תסמר שערת בשרי, ויעמוד כדמות נמצא לפני ולא הכרתי מראהו תמונה עם תנומה לנגד עיני ודממה וקול שמעתי. ויאמר אלי, קום! פרש דברי על דעתי, ואבין כי רצונו שאפרש דברי רזיאל על דעת הנסתר שבם לא דרך הפשט כלל. וארוץ ואומר לשאול מפיו שאלות ויתעלה ויתעלם מלפני, ואראה "כִּי …

ואחר זה פתח עוד פתח אחר מעולה מאד ואמר שהראהו השם מראה אחת חדשה. ואמר שבה מצא עצמו בעולם עליון במראה הנבואה. ואמר שנשא עיניו וראה שלשה כוכבי לכת בדמות שלש צורות מלכים נלחמים זה עם זה. ואמר שהאחד מהם כתר זנב שטן על ראשו והאחד כתר זנב מלאך על ראשו. ואמר כי השלישי שהוא מכריע ושמו ממנ"ן דמות אדם דמותו ראשו פתוח …