מַטֶּה

ובכח לשון הקדש משולשה יכול אדם לשנות הטבעים אשר תחלתם כח התלי בראש ובזנב. ועל כן "קח את מטך והשלך לפני פרעה יהי לתנין" (שמות ז' ט'). לא אמר יהי תנין אבל אמר יהי לתנין. ובפעלה אמר "ויהי לתנין" (שם), רמז לסוד יהי אור ויהי אור. ואהרן פעל זה הפעל תחילה. וסוד "ולפני פרעה ולפני עבדיו" (שם) לפני העפר ולפני הלבנה, …

… גלגליי וזמניי ועתיי, 'בלהטיה"ם' 'בדמיה"ם' כמו רמז לחותם היצירה ויהי כן, אבל הם בלא הויה לבד בעשיה. ואמרו "ויהיו לתנינם" הוא (הנברא) ביום ה' חסר י' וסודו שמיר וזו ההויה אינה על פיהם. 'איש מטהו' 'ישו הטמא'. וע"כ כתיב "ויבלע מטה אהרן את מטתם". מטתם כתיב הוא 'דם התלי' 'דם המת' 'דם המכשף' 'דם משמין' הוא 'המנשים'. והבן אלה כולם ומיד התחייב מזה ויחזק 'לב פרעה' 'ערף הלב' 'בעל העיר' 'עפר הכבוד'. ועוד החל לפעול פעל ראשון אחר שוב המטה תנין ואחר שובו …

ואחר כך "ויבלע מטה אהרן את מטתם" (שם) לא את התנינם כי לא עמדו כי אם כרגע ושבו אל טבעם הראשון. על כן צוה השם למשה לאמר "לך אל פרעה בבקר הנה יוצא המימה" (שם), הנה המציא הים. "ונצבת לקראתו על שפת היאֹר" (שם) ראש המכשפים הוא ממית הראש "והמט"ה" שם הקדש (אדני). "אשר נהפך לנחש" (שם) אשר גלה כל הכשפים שהם כח התנין אשר מהפך ברכה וקללה על פי שמו הגדול "תקח בידך" שכבר התהפך כחו ודעהו.

ומפני זה הכח נאמר "ויבל"ע מטה אהרן את מטתם" שכן כתוב עליהם ויהיו לתנינים מנין היוליות שכן 'אי"ש מטה"ו' 'אי"ן י"ש' שסודם שמא"ל. אבל 'לתנינם' ויהיו 'דומין לתלי' 'דומים לדמות' 'למין כשפים'. ולמה נקרא שמם כשפים מפני שהם מכחישים, 'אכ"ל מחש"י פמליא של מעלה'. אל תיקרי מכחישים אלא מחשיכים כח מושל על הפלאים. ואם כן הם מכחישים מציאות השם ית' שהוא מושל על הפלאים ועל האלפים. ומספר 'פמלי"א ש"ל מעל"ה' 'ה' המפורש'.

… "ויחר אף יהוה במשה", בי"ה כתיב. ולא נח דעתו עד ששתף בשליחותו את אהרן אחיו עמו ואמר לו "אנכי אהיה עם פיך ועם פיהו והורתי אתכם את אשר תעשון: ודבר הוא לך אל העם והיה הוא יהיה לך לפה ואתה תהיה לו לאלהים: ואת המטה הזה תקח בידך אשר תעשה בו את האתת". ונאמר "ואהרן אחיך יהיה נביאך". ונקרא אהרן הלוי תחלה ואחר כך נקרא אהרן הכהן. והנה דוד למד ממשה במה שאמרו בהלל הגדול שכן משה רבינו אומר לישראל במשנה תורה "כי יהוה אלהיכם הוא אלהי האלהים ואדני האדנים האל …

… אהו"י והן אותיות א' ת"ו י' ת"ו, ורמזם המופלג "ואת המטה הזה תקח בידך אשר תעשה בו את האת"ת ". רמז "אשר ברא אלהים לעשו"ת " האת"ת, וזהו אשר תעשה בו שכבר נאמר לו "ראה נתתיך אלהים לפרעה ואהרן אחיך יהיה נביאך". ואמנם מטה של משה של סנפירינון היה ונקרא מטה האלהים גם מטה אהרן אבל לא נקרא מטה יהו"ה, וסודו מ"ם ט"ת ה"א מטה אמת ומספרו אד"ם מלא"ך שט"ן, סופם ת"ר ת"ק ת"ש ימי"ן, תוכם א"ד ט"ל, ראשם אמ"ש. וסודם אד"ט שמא"ל ימי"ן, או שמאל או ימין, אילן שמים אד"ט בסוד שלשה …

… הם תחילה בגופו ואחר כך בזולתו. וקל הוא על המשכיל להבין מהותם אחר מה שכתבנו, וכל שכן בהיותם שינויים ידועים שהם שוב המטה נחש ועוד נחש [שוב מטה]. ועד עתה לא היינו יודעים מה בידו של משה אלא מצד שהיה רועה, ודרך כל רועה להנהיג הצאן עם מטה. והנודע הוא שעם השלכת המטה ארצה ישוב נחש. והדין נותן שינוס האדם מן הנחש, וכשישלח ידו ויאחזנו בזנבו הדין נותן עד שישוב מטה בכפו. ועם זה ראוי שיאמן שנראה אליו יי' ונודע שעם זה נרא"ה הש"ם אל משה ואל אהרן. …

… ולקרוב" (ישעיה נז' יט'), נחלק חלקי"ם חלקי"ם וכל חלק הוא חפ"ץ מצלי"ח כולל חצי סבוב. ועל כן נאמר שלום שמו של הקב"ה, והבן אומרו שם "ויצעק אל יהוה ויורהו יהוה עץ וישלך אל המים וימתקו המים", ופה ויבקעו המים, ומן ויטה משה תדע שם מטה. ועוד ענין אומרו ח"ק ומ"ש פ"ט שסודו חצ"י סוד"ו של חפ"ץ הוא במספרו מלא וסודו גו"ף מדמ"ה. ועל כן קח גם אתה שמות קבועים ממנו וצרפם ותדעם. ואלה מהם, וה"ו יל"י מו"מ עש"ל ננ"א, ותמצא שסודם א"ש וענ"ן יומ"ם וליל"ה. …

… פרט ופרט על פי חשן המשפט ולפיכך ישוב לדרך המשפט. ונאמר כי הרואים דברינו דין עליהם לזכותינו ואפילו אם יועילו מכל ספרנו דבר אחד לבד. וראוי שכל משכיל יתעורר מן הפשט אל הנספר הנסתר בין שנקדנו עליו בין לאו ואז ידע למה היה המופת הראשון בהפוך הויה והשלכת מטה ויהי לתנין. ונאמר שם במעשה בראשית יהי אור ויהי אור ונאמר כאן בנתינת המופת בהפוך מה שנברא בטבע ההויות עם הזכרת שמותן יהי לתנין ... ויהי לתנין. ושם מעשה אלהים וכאן מעשה מש"ה ואהר"ן במצות הש"ם הנור"א הוא השם המיוחד.

… קב"ל הצור"ה ופרי הקבלה. וכבר זכרנו מקצת מזה למעלה ומי שמצאה נקרא בעלה שכבר קדשה בטבעת עגלה עם שב"ע ברכו"ת שקושרים תשר"ק שהם אל"ף רבבות אליהן, ורמזו "ברבבות נחלי שמן" (מיכה ו' ז'). והקללה לחש בכח לחשיי והמטה נהפך ללחשיי נהפך הפכים והוא קנה המדה שהוא מטה נהפך לכל רוח. "ויקרא גם פרעה לחכמים ולמכשפים ויעשו גם הם חרטמי מצרים בלהטיהם כן". הוא תוך אנכ"י הפוך לחכמים ולמכשפים לכל חיים ולמתים. והסוד הגדול שבו יובן שרשו ויקרא גם פרעה סבוב הרגעים סבוב הארבעים לאלהיהם חיים ומתים. …

… מעטים, ואשר אנו רואים שהטבע חפץ בו ומנהיג ככה הוא שיולד מכח חבור אב ואם ברוב העתים זכר אחד שיקרא בנם או נקבה אחת שתקרא בתם, ואעפ"כ שאפשר על עתים רחוקים ובאישים מעטים ימצא שהאשה יולדת שנים או שלשה עד שבעה. "וישליכו איש מטהו ויהיו לתנינם ויבלע מטה אהרן את מטותם". זהו הכח הנורא שעל כל כחות כשפיותם הורו שיש שם כח שהוא מופלג מכל כחם ויש לו ממשלה ושולטנות על כל הכחות הנעלמות כולן. ולא עוד אלא שעניין הבליעה הוא הפך המעשה והוא התכת עניין צורה וצאתה מהויתה ושובה לאין. …

… מתו משה ואהרן ג"כ. ואלה הם מי מריבה השניים והשם רצה לנסות שני האחים בהבדל הדבור למרה. ואע"פ שרמזנו קצת עניין זה בסוף ספר הקרבנות ושתפנוהו עם עניין אדם נשלים עניינו פה שזהו מקומו. ונאמר כי אמרו ית' למשה "קח את המטה והקהל את העדה אתה ואהרן אחיך ודברתם אל הסלע לעיניהם ונתן מימיו והוצאת להם מים מן הסלע" וכו'. זה כולו הוא ביאור כוונת השם והודאה שלא כעס השם על ישראל בפעם הזאת כמו שכעס עליהם על כיוצא בו פעמים אחרות, שהרי לא הענישם אבל העניש את המנהיגים …

הנה גלה הכל ועוד רמז לו "מזה בידך ויאמר מטה". והוא שהטעהו בהכאת הסלע שאמר בו "שמעו נא המורים המן הסלע הזה". ועל כן נאמר לו ולאחיו "לכן לא תביאו את הקהל הזה". וכן נאמר "ואת המטה הזה". וכן תמצא "כי זה משה האיש". ויעקב אומר "אין זה כי אם בית אלהים וזה שער השמים". וגם משה משורר ואומר "זה אלי ואנוהו", ופירשו בו מלמד שהיו מראין אותו באצבע. וע"כ רמז לו השם פעמים "ביד חזקה" שסודו ח"ק ז"ה …

… מה שקרה במשנה תורה. ואחר שהדבר כן והשם לא כעס על העם בבקשת מים מפני צרכם אליהם, מה צורך לו למשה לכעוס עליהם על מה שאין הכעס ראוי עליו. שכבר נאמר "ולא היה מים לעדה". ואחר שהיו מבקשים המזון ההכרחי הטבעי והשם הוציא להם מים מצור החלמיש על פי המטה תחלה ורצה עוד להוציא להם מים מן הסלע על פי הכבוד, מה היה לו למשה לכעוס עליהם. כי השם ית' בקש להודיע לישראל כי בשתי צורות יש לו יכולת על שינוי הטבעים הפרטיים והם במכה עם המטה ובדבור עם הלשון. והיה בזה גלוי …

… נסתר וכל פלא מכוסה שאפשר להשיגו. ועל כן היו בו שתי אותיות שוות מורות על היות ה' ית' מנהיג בכוחו שתי תקופות השמש בשיווי אחד, בסוד ט"מ המתגלגל מן ה"ה ושניהם יחד בעלי המופתים כולם. וסודם תבי"ן ברא"ש ובזנ"ב, וא"ת המט"ה הז"ה שהוא מטה האלהי"ם תקח בידך אשר תעשה בו את האותות תפעל בחומר ובצורה. והם ו"ו חדשי השנה שמתנהגים עם י"ב מזלות. ובהכירך הנחש הנקרא נחש בריח נחש עקלתון תכיר סוד מאמר האומר, "זקן ונשוא פנים הוא הרא"ש ונביא מורה שקר הוא הזנ"ב" (ישעיה …

… וכל צבאם, ובה הם קיימים כולם לעד מראיות אשר אין להם חקר תוריות מקובלות מושכלות ומורגשות. ותפילין שבראש מעידין על כל נמצא שבמרכבה ועל הרקיע שעליה ועל הכסא שעל לרקיע ועל מראה אדם שעל הכסא, שנקרא חשמ"ל, והמטה אשר נהפך לנחש יודיעך זה הסוד כולו, ומציאותו מבואר בסוד ההפוך הידוע. וכן תדע סוד תלי וסוד גלגל וסוד לב, ועניין תפילין של יד ושל ראש שני עדים כשירים על כל דבר, והם יגלו לך סוד הכסא וסוד הלוחות. כי כן כס"א בא"ת ב"ש לח"ת. "והלוחות מעשה אלהים …