מַחֲלֹקֶת

… נעלם משניהם או מאחד מהם. ואם נעלם משניהם או הוא מפני עומקו או מפני חסרון לימודם ואם נעלם מאחד מהם ונודע לשני ואין כח בשני להודיעו לחבירו הוא ג"כ מפני עומק הדבר או מפני מעוט למוד החבר שנעלם הדבר ממנו. ובזו הסבה תרבה המחלקת בין שניהם וכיוצא במה שיקרה מזה המין של בין שני חברים, הוא בעצמו מה שיקרה בין הנביא והחכם. וכמוהו בעצמו יקרה לשני נביאים שאין מדרגת נבואתם שוה. ולפי זו הסבה היתה המחלוקת הנזכרת בין האחים האומרים על אחיהם הגדול מהם …

… מהשררה ורבנות עד שיאמרו להם מדוע תתנשאו, כי אם מה שזכרתי לך. ומשה ראה בם שאינם תלמידים הגונים ואע"פ שהיה מהם נשיאי קריאי מועד אנשי שם. ועל כן לא היה אפשר לו למסור להם דבר סוד נסתר וסופם מוכיח על תחלתם. ובא בקבלת האמת החולק על רבו שלא לשם שמים כחולק על השכינה. ולפי שהיתה החלוקה בדברי תורה, עם שלא היתה לשם שמים, לא מנע משה מענות להם על דבריהם, ואמר להם "בקר ויודע יהוה את אשר לו ואת הקדוש והקריב אליו". וצוה לבחון דבר זה על ידי מחתות שסודם חתמות, ועל ידי א"ש …

… מרוב חכמתו אך לא צווה בנבואה לכתוב דבר מכל מה שכתב. ולא עוד אלא שהוא בעצמו מודה שהוא נאסר עליו לכתוב. וכוונתי בזה הפרק על תורה שבע"פ, אשר חבר רבינו הקדוש ע"ה, הוא ר' יהודה הנשיא אשר חבר המשניות כולם. ובאו אחריו חכמים גדולים וחלקו אלו על אלו מחלוקות גדולות על דבריו. והתולדות אשר חבר ונולד מדבריו נקרא גמרא, הוא התלמוד בבלי. ואחרים חברו תלמוד ירושלמי ובא אחרי זה רבינא ורב אשי וסדרו מה שנכתב על המשניות והוא סדר ס' מסכתות על ששה סדרים. ובד' מהם נמצא עניין כל הגמרא, …

… להפרד ממנו, ולפעמים יקבלו הפכו. וזאת היא סבה להיחלק האומה לשתי אומות שדעותיהן הפכיים וקבלתם אצל כל אחת משתי הדעות היא אמיתית וכאילו היא אלהית טבעית. וכל המקשה על אחת מהקבלות ההם הוא אצלם מין ואפיקורוס, עד שיתחייב מזה היות האומות שונאות זה את זו תכלית המחלוקת, כאילו שבו בני אדם שני מינים או יותר לפי מספר האומות. ובזה הם קרובים להדמות לבעלי חיים שאינם מדברים שצורותיהם משתנות, ולזה היו להם מינים רבים. אך בני אדם שהם בני איש אחד כולם, והוא אדם הראשון וכולם בני …

… ומחברים, ומהם פסקו פסקות על דברי התלמוד להסיר המחלוקת ולקיים ההנהגה השוה בכל אומתנו. ובואו גאונים אחרים וחלקו על הפסקות ההם שחוברו, ו"תַּחַת חִטָּה יֵצֵא חוֹחַ וְתַחַת שְׂעֹרָה בָאְשָׁה" (איוב לא' מ'), וגברה המחלוקת עוד בין הפסקנים והדרשנים. ואחרים פרשו התורה והסתירו סודותיה, אלא שכבר העירו על מקומותם. ובאו אחרים אחר זמנים רבים וגלו סודותיהם. ומפני שראה הרב ז"ל אלה הבלבולים והמחלקות הרבות גזרה חכמתו לפסוק הכל, וחבר ארבעה עשר ספרים בלי הזכרת …

… החוקרים על זה העניין הי"ב דרכים המעולים האלו בצירופם, אודיעך כוונת תועלתו המועלת לנו בהשגת אלה הדרכים. והוא שתדע שחוקרי החכמה שלשה. והם, החוקר האומר על עניין אחד כך וכך הוא, והחוקר השני האומר אינו כך, והחוקר השלישי המכריע בין שני החוקרים. וידוע שהשלישי הוא יודה לאחד מהם ולא יהיו אז כי אם שנים, מפני ששבו השנים לדעת אחת ונשאר האחד שכנגדם, או יודה לשניהם ויפרעו המחלוקת שביניהם וישובו שלשתם לדעת אחת, או יכחיש דברי שניהם ואז יהיו שלשה. ובהיות …

… ישיג ידיעתה, או תהיה אצלה אמונה לבד אם השגת אמתתה נמנעת, כדעת הרב ז"ל שאמר שזו השגה היא מעמד שכלי ואי אפשר להביא עליה מופת לא בחידוש ולא בקדמות (מ"נ א' עא'). ועל זה צריך שנאמין בו אמונת כל הנביאים לבד. ועל זה צריך שתדע כי מאמיני הקדמות נחלקו לכתות רבות, אין זו הכת מאמנת הקדמות על הצורה שמאמנת אותו זו הכת האחרת, אבל הציורים אצלם רבים. וכן מאמיני החידוש נחלקו לכתות רבות ג"כ, אין זו הכת מציירת החידוש כציור זו הכת האחרת אבל ציורי אלו ואלו רבים. ואין זה …

… ואומה קבלה בקבלה מחוזקת שאמונתה אמיתית, ושאר האמונות פחותות כנגד אמונתה. ואל תפלא מן היות האמונות נחלקות וזרות ונכריות ורחוקות זו מזו. שהרי אפילו באומה אחת בעצמה זרות גדולה בין הנקראים בשם יחס אחד עליה, כגון אומתינו שנחלקה לאומות רבות. וידוע שהשם הכולל כל אומה שם אחד כללי והוא שם יהודי. והנה הם נחלקים ליחסים אחרים פרטים לשם יהודים כגון רבנים וקראים וצדוקים וביתוסים וכותיים ורבים אחרים אין אנו מכירים. והנה הרבנים מתפארים שהם מאמינים …

… הדבור אחד, ואין להזכיר הא' של עשה או של פדה. ויש אומרים להפך כלומר שהם שני דבורים ואין ראוי להזכיר הה' גם כן. ויש אומרים שהם דיבור אחד וראוי להזכיר הה"א. ויש אומרים להפך שהם שני דיבורים וראוי להזכיר הה"א. וכן חלקו על מלת והיתה הצפירה עם וידוע ששם אין ה"א נזכר. ואני אומר שאחר שלא נמצאו אחרים כיוצא בהם בכל הכתובים אלא אלו שנים ושלשה דיבורים ראוי הוא שיבטלו במיעוטם ולא יזכרו. ונאמר שהם זרים ויקראו כמו שתרצה, ולא נביא מהם ראיה כלל. אלא …

… שלשה ראשים ואחת בעלת ארבעה ראשים. והנה הראשים דומים להויות, הויה שלישית מגדת מה שעתיד, וארבעה ראשים להם שתי הויות בינוניים. ועל זה נאמר בארבע פרשיות צריך שיהיו הויות באמצע בסוד "קדש" "והיה" "שמע" "והיה". וקושיא גדולה בין הגאונים על זה והשם יודע האמת. ושי"ן מלשון שינוי ושניות ומספרו ידוע שהוא שלש מאות.