מְנוּחָה

עיקר סוד דבור איוב וחבריו-והם אמירה ומעשה ושביתה ומנוחה ונופש ושליחה וקריאה וצווי וכיוצא בם. אלה העניינים רובם הם גלויים מבוארים ענייניהם, ולולי מלת אצבע, שתרגמה אונקלוס כפשוטה, לא הייתי צריך לדבר בדבר מזה אחר דברי הרב ז"ל, מפני שלא באר לנו עניינו לפי פירוש אונקלוס. אבל אמר ואיני יודע …

וממנו תבין היות ימי החול ימי עמל ויגיעה ותנועה ונטייה, וימי הקדש שהם השבתות ימי מנוחה ושביתה ושמחה. והיה ראוי לפי זה הדעת ש(השם)היה השם גם כן כולל זי"ן כמו שכולל ח' מפני מעלת השביעיות. ודע שעל כן תמצא מעט הבדל בין ציור זה לציור זה. והוא שהו"ו אין לו כי אם ראש רואה לפניו ולא לאחריו. אמנם ציור זי"ן יש …

… אלהי ישראל" (שמות לד' כג'). ועוד כתיב "אשר נקרא שם שם יהוה צבאות ישב הכרבים עליו" (שמואל ב' ו' ב'). ומפני שכתב אחר כן "ויהי העם כמתאוננים" וכו' (במדבר יא' א') הושמו שני נוני"ן הפוכים, לסימן שהפכו הכוונה שהיא מורה על סוד התנועה והמנוחה ועל הקימה ועל השיבה. והמנוחה מורה על הישיבה. ומהכתוב על ציור נו"ן תבין כל זה. ועל זה בא סמ"ך סמוך לעי"ן ופ"ה, שכל עיור וערל לב צריך שלא ישוב לאחור מלמודו בעבור ראותו שעם כל השתדלותו בחכמה ובלמוד ימצא …