מִצְוָה גּוֹרֶרֶת מִצְוָה

… ר"ל מצדיק לבינוני או לרשע, כי הכח בו ואין לו מונע מזה כלל מניעה גמורה אך יש לו סיוע ועזר, אז פותחין לו פתח לפי מעשיו על צד הגמול והעונש. כמאמרם ז"ל "בא לטהר מסייעין אותו בא לטמא פותחין לו" (מנחות כט:). ועל זה הדרך אמרו עוד, "מצוה גוררת מצוה ועבירה גוררת עבירה" (אבות ד' ב'). ועוד אמרו, "ששכר מצוה מצוה ושכר עבירה עבירה" (שם). ועוד אמרו, "אבר קטן יש לו לאדם משביעו רעב מרעיבו שבע" (סוכה נב:). ועוד אמרו, "עבר אדם עבירה אחת ושנה בה ושלש בה הותרה לו. הותרה לו סלקא …

… השם, והנה הצליח בכל אשר השכיל, ושב במציאותו החמרי אל מציאות העליון למעלה ממנו, והוא אדם בצלם אלהים ובדמותו. ואחר כן בעבדו השם הנה עניינו מתוקן, ובמריו הנה עניינו נפסד. ודע שכל מה שיוסף לו מדע בגמולו, כי שכר מדע, מדע, כמו ששכר מצוה, מצוה. וכל שיוסיף במרד מרד ותוסף לו עונש מהשם ויוסיף לו מרד בעונשו. כי שכר עבירה, עבירה, עד שאין מספיקים בידו לעשות תשובה.