מַה

4 הפניות ב־2 ספרים

מפתח הספירות

עמ' מג§40

וסוד המים מי מה. "ואמרו לי מה שמו מה אמר אליהם". וכן שאלת "מי ומי ההלכים" אשר תרגומו מן ומן דאזלין. מ"ם נו"ן והנה אפילו מלאים נזכרים בנחירים כי הם הם. ויש הפרש בין מי ובין מה בלשונינו רק שניהם שאלות. ואמנם מה היא מלת מורה על שאלת שם הדבר כאמרו "מה שמך" "מה זה בידך ויאמר מטה" ומורה ג"כ על עניינים שיודעו בעצמם כאמרו "מה תתן לי". ומורה עוד על עניין אחר שהוא כעניין אמרו "מה אנחנו יושבים פה" שמורה למלת למה כי למה ג"כ בלשוננו היא מלה מורכבת

חיי הנפש

עמ' מז§65

ומן השלמות האנושית ומן השמחה התכליתית. ודע כי שאלת למה היא שאלת התכלית, והשגת סוד התכלית היא תכלית התכליות. ואמנם שאלת יש היא שאלת הראשית והש"י מגיד מראשית אחרית ו"טוב אחרית דבר מראשיתו" (קהלת ז' ח'). ושתי השאלות האמצעיות שהם מה ואיך הם בינוניות והכוונה בהם להגיע בידיעתם לשאלת למה. וכבר יחוברו אלו עם אלו שהנה תשאל מה תכלית מציאות האדם ותשים מהמחובר על תכלית שבא במקום למה וכן השאר. ועל בדעתך מהותך ר"ל מהות גופך ומהות נפשך ומהות שכלך ומהות כוחות

עמ' ס§81

והגדה מורה בזה. אך ברביעית אין שם גם כן הוראת השבעה במי מפני שכבר סמך על מה שגלה מהסוד ובא או מורה מוחלט בלא אם. וכן בשתים הראשונים עניין אהבת חפץ ואינו בשלישית וחזר וזכרו בד' להשלים הכוונה אחר הזכרת מה. והסוד תלוי במלות אם ומה שעניינם מ"ם וה"א. והסוד מ"ם ה"א ידוע בחלקך מ"ם לי לי שסודו אלהי"ם והוא יי' בעצמו המלא שהוא יו"ד ה"א וחצי השם כמו השם. וכן הכוונה בסוד שניהם יחד או הפך שהם כ"ו הוא כ"ו זה כופו לזה וזה כופו לזה והבן זה, כלומר שני השמות

עמ' ס§82

וסוד אם הוא שאלת היש כלומר אם יש דבר נמצא בך. וסוד מה הוא שאלת המהות מהו הדבר הנמצא אחר שהתבאר חיוב מציאותו והוראתו אצלנו בשם. כאמרו "ואמרו לי מה שמו מה אומר אליהם" (שמות ג' יג) וסודו אלהי"ם ומיד "ויאמר אלהים". וכן חייב כל אדם לומר בלבו מה אלו ואם בעצמו כוחות רבות דין עליו לישאל לשכלו