מִילַת הַלֵּב

… למול אותו. שנאמר "ומלתם את ערלת לבבכם" (דברים י' טז'). ולפי הפשט לא יתכן לקיים זו המצוה לעולם אם כן צריכה פירוש והוא כמו שנאמר "ומל יי אלהיך את לבבך" וגו' (דברים ל' ו'), ובא אחריו "ושבת עד יי אלהיך". אם כן מלת הלב היא לקיחת דרך אל התשובה לשם ית'. ואין מילת בן שמונת ימים כמוה שאי אפשר לפרשה תשובה כמו שחשבו ערלי הלב וערלי הבשר. ואם כן מילת הילד היא כפשוטה בהכרח והוא לתועלת רבות כבר נתגלו קצתן לנו שבח לאל:

ואשר נמצאו בדורנו זה בעונותנו מרוב אורך גלתינו, ומאלו הכתות המשובשות בחכמות האלהיות, ובאמונות התוריות, ובדיעות הנבואיות הן רבות מאד. לאי לבי להזכירם כל שכן ידי, אך בכלל אזכור טעות רובם ואומר להם, איך החשק אשר מהול בג' מילות, מילת הלב, ומילת השפה, ומילת המעור, חייב בחיוב (יהוה) [יהיה] נקרא כשם קונו לכתבה ולהוסיף חקירה ושאלה ודרישה בכל יום תמיד עת אחר עת בכל יכולתו ובזה יושלם לפני יתברך. עיין עיון טוב בחבור וראה מה הם חלקי ובורי, רק הנמצא כי הבור הבור, הנה הוא כשליח צבור.

… הם שני דברים נקראים זה על גב זה וכן כולם. אבל פה ישרים יוצאים, אך הצירוף הראשון ישר הולך לכאן ולשם. וידוע כי סוד הצירוף הראשון הוא שמצוה לכל העולם לשמר ברית מילה, כי מלת"ן סודו מילתם אשר סתרו תלמודם. והוא סבת מילת לבבו והוא אשר מל את הדם. ועל זה אמר מפיל בשרא. כי כבר הודיע שהבשר והדם הם מונעי ההשגה ואע"פ שהם כלים קרובים נושאים כח ההשגה. אמר שאם יהיה נסים יהיה סימן טוב לבעל בשר ודם ששניהם מלאכי המות. גם מלתן מות וחיים והוא שכר עתים שהם …