מוֹנְטִי בַּרְבָּרוֹ
3 הפניות ב־1 ספרים
חותם ההפטרה
… לכח קרוב שהוא שם הויה בין שם מים בין שם רוח. ומפני אלו הרמזים והדומים להם נכתבה כל ההפטרה הזאת שרמזתי. וזהו מעשה יי' אשר אמר עליו אשר נראה היום וזכר מקומו והוא ירושלם של מעלה. אמר שנגלה בכבודו בהר קדוש והוא שם הר גבוה ונקרא בלעז מונטי ברברו. וסודו חזק הקשה והוא מעשה נס אשר חזק הנשימה גם יחזק הנשמה והוא שם הנעלם שם הנקם אשר שם הקץ המשקץ והוא הששי השקרי.
והנה הפך רזיאל כחו שהוא משכן הדמיון. והנה מונטי הוא הדמיון והוא עזזאל ובלעז מונטי. ועל כן נאמר עליו שהוא הר עז וקשה גבוה ותלול. והנה תלול הוא ללתו והוא כמו גבוה בלעז, והוא כהמן אשר לבו עז. ועל כן שם אסתר ראש שלשת התיבות. והנה יעלה מונטי המיני הימני והוא מינטו מעיד שהוא השקרי. וזהו …
ואמנם רזיאל התחיל בפסוק ראשון מן ר' ובשני מן ב' להפך בכוונה, ושב ב"ר ר"ב ובגד"ה ישר ועשה בר"ו. והסוד הוא שאמר לתלמידיו ברו לכם רב. ומי הוא מונטי והוא הדמיון, כי ראם בלתי הגונים לקבל ידיעת השם המפורש מפיו. והיו מצערים אותו ללמדו להם, ועל כן קרא שם ארצם עיב"ל כי הם הוכו בדמיון והיו בעלי הזנים והנם בעלי הזק כלומר בעלי הזוהמא הלחה והוא הכח הנזן והוא הזנן כלומר בעל זנונים ועם רתיחת דמם בטבעים הגופנים. איך יתכן לגלות להם דבר השם והלא נאמר "כבוד אלהים הסתר דבר" (משלי כה' ב').