מוֹתָרוֹת

ואלה הם המלות אמר בהם "ויאספו את השלו הממעיט אסף עשרה חמרים וישטחו להם שטוח סביבות המחנה". וזה מפני שנזכרה בהם אסיפה ולא נתפרשה בה שחיטה הוצרך הכתוב לרמוז באמרו "וישטחו להם שטוח" שהוא מצורף וישחטו להם שחוט. והנה מרע"ה לא זכר העוף אבל זכר בהמות ודגים ולא זכר חיות ולא חגבים באמרו "הצאן ובקר ישחט להם ומצא להם". ולא מצאתי בו פירוש מספק מישב דעת טוב מזה, ראה עתה מה מתחייב מעניין בקשת כל מותר וזה כי מאחר שיש לאדם מה שצריך לו מן המזון ההכרחי המועיל לשמירת הבריאות אין הדעת סובלתו שיבקש לו מותרות ואם יבקשם ואע"פ שימצאם גלתה התורה שהוא קשה בעיניו ית'.

ועוד אמר "ויקרא את שם המקום ההוא קברות התאוה כי שם קברו את העם המתאוים". ראה כמה התורה מגנה מותר התאוה ולהורות רבוי תאותם גלתה התורה טעם המן הטוב והמתוק והמופלג ושהוא המזון הטוב שבכל המזונות, וכבר התפרנסו ממנו ארבעים שנה. וסוד המן ה"א מ"ם נו"ן אשר הנוסף עליו אמו"ן, ורמזו עליו "ואהיה אצלו אמון" ואהיה לאמון …

… אלהיך להיות לו לעם סגולה מכל העמים אשר על פני האדמה". וכל התורה מלאה מזה ובא לעדות ברורה על אמיתת מהות החבה והאהבה הרבה והחשק הגדול והחפץ הטוב והרצון המופלג אשר לשם ית' עלינו. ועם כל זה טבע העם הרב נגזר שיהיו מבקשים מותרות ותוספות על צרכיהם ההכרחים. ולפיכך כעס עליהם השם במקום שבקשו המותר ולא כעס בזולתו. וידוע כשבא משה אל פרעה ואל עמו בתחלה להוציא את העם ממצרים כדי להטיב עמם והכבידו עולם בעשיית הלבנים ומנעו מהם התבן באמרו "תכבד העבודה על האנשים ויעשו …

… הדורות וחכמי הזמנים נשקעו בהם איך לא ישקעו ולא יטבעו בם הבחורים והנערים והקטנים והנשים אשר טבעם חם ורותח ואין להם לב להשכיל מה שראוי להשכיל. והנה אנחנו רואים בעינינו רדיפת רוב חכמי תורתנו אחר השררה והכבוד וקובצים על ידיהם ומרבים ממון ומבקשים המותרות והם יגעים להעשיר ואינם חדלים מבינתם. ושכחו מאמר שלמה ע"ה שאמר, "אל תיגע להעשיר מבינתך חדל" (משלי כג' ד'). ואוהבים מה שראוי לשנוא ושונאים מה שראוי לאהוב, וכל מה שירבו מהעניינים השנואים לשם מוסיפים שמחה …

… הדורות וחכמי הזמנים נשקעו בהם איך לא ישקעו ולא יטבעו בם הבחורים והנערים והקטנים והנשים אשר טבעם חם ורותח ואין להם לב להשכיל מה שראוי להשכיל. והנה אנחנו רואים בעינינו רדיפת רוב חכמי תורתנו אחר השררה והכבוד וקובצים על ידיהם ומרבים ממון ומבקשים המותרות והם יגעים להעשיר ואינם חדלים מבינתם. ושכחו מאמר שלמה ע"ה שאמר, "אל תיגע להעשיר מבינתך חדל" (משלי כג' ד'). ואוהבים מה שראוי לשנוא ושונאים מה שראוי לאהוב, וכל מה שירבו מהעניינים השנואים לשם מוסיפים שמחה …

… שמירת העניינים ההוים הנפסדים, יאמר עליו שהוא חכם. ואמנם בלא ספק יודע מזה כולו כי התורה לא צותה דבר שאין הטבע יכול לסבלו, אך צותה העניינים שאפשר לטבע לסבלם. אך יש דברים שטבע היצר לבקשם והם אינם הכרחיים לו, אבל הם לו מותרות ותוספות אשר השכל מעיד שאין צורך מהם. ועל כן נצטוינו להכריע היצר עליהם ושלא להשלים כוונתו.