מַצָּה

… (יחזקאל ג' א') והדומים להם תא אכולו בשרא שמנא כי רבא, כי הוא למוד חכמה מופלאה. ואמנם עניין אומרו "ועברתי בארץ מצרים" צריך ביאור יותר מהנזכר ויתגלה מעניין עולם שנה ונפש. והוא שזכר בסוד עולם "חקת עולם תחגהו", ואמר "ושמרתם את המצות כי בעצם היום הוצאתי את צבאותיכם מארץ מצרים ושמרתם את היום הזה לדרתיכם חקת עולם" רמז הזמן והשנה ומקצת חלקיה. ורמז עולם ואמר "ושמרתם את הדבר הזה לחק לך ולבניך עד עולם". ורמז על הנפש במזון "אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם". כי אין צרך מן המותר …

… כשנחנו מכל עמל וענני כבוד כסונו ושבעה מהם כתרונו וסביב סביב הקיפונו, אחרי שנתכפרו ונמחלו ונסלחו כל עונותינו, ויצאנו מדירת קבע וישבנו בדירת עראי. והבן זה מאד, שכן דרך הנכתב והנחתם לחיים לצאת מזה ולשבת בזה. ובפסח אכלנו שה צלי אש ומצות על מרורים. וסוד מרור יורה לך עניין נסתר ועיין בו ודעהו. וכן צלי אש הוא שה, אבל מצות "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַמַּצּוֹת" (שמות יב' יז') שהם המִצְוֹת לבלתי שתף המעכב שהוא שאר שבעיסה המחמץ את הכל עד שיסריח. והחכם גילה …