מוּשְׂכָּל רִאשׁוֹן

האמיתיים הם המורגשות והמושכלות הראשונות כגון מי שיביא ראיה בנויה על שהריחים עם גלגליהם שמתנועעים על ידי המים או על ידי הרוח לא יטחנו החטה להפסיד ממנה צורתה ולתת צורת קמח על דרך הטחינה עד שיתנועעו כי זה יקרא בכללו מושכל ראשון מפני שנבנה על המורגש שכבר הורגש פעמים רבות ואין מי שיכחיש אחד  משניהם כי שניהם אמת ואין צריך לאמתם במופת כי מושכלים ומורגשים הם וענייניהם עמהם. והמסופקים הם המפורסמות והמקובלות. ולא יתאמתו כי אם במופת ואות.

והנה אצלו שני העניינים נודעים מצד שתי כתות והן המורגשות והמקובלות. הלך הנער אצל רב אחר ותלמידים אחרים רבים ונשא במה שהרגיש וקבל מרבו מפורסם אצלם וכן עשה במדרשות רבים עד שהתרחק אצלו הפרסום תכלית הקיום ולא יצטרך אליו מופת ואות לפי דעתו. אחר כן חזר הרב והעיר את הנער משנתו ולמדו כל האותיות וחבורם ונקודם ותנועתם ונגון קריאתם והבנת מה שיורו עליו המלות לפי פשוטם ולפי סתריהם עד שהתחכם זה הנער והבין והשיג והשכיל המושכלות הראשונות בעניינים המושכלים מצד טבע השכלי המוכן בנפשו להשכיל בו מעת יצירתו עד שהוסיף והרכיב המושכלות והפריד דבר מדבר והכיר דרכי החכמות.

… למדרגות המושכלות, היינו מתפארים בדבר נודע שהוא פחות במעלה על הנודע שהוא חשוב ממנו במעלה. וזה שהמושכלות הראשונות שמהן הקדמות ההקשים הישרים והמופתים נולדים מהן ונבנים ומיוסדים עליהם למעלה במדרגה מן המקובלות. וזה מפני שהמושכלות הראשונות מוטבעות בנו והן אמת נודעת בתחילת מחשבה לשלמי הטבע, והמקובלות מהן אמת ומהן שקר. גם נופל בם טוב ורע ומצד האמת והכזב דומים למושכלות ולמורגשות שהם מחלקות אותן תמיד. כשילקחו בשיעוריהן ולא יצאו מגבוליהן ולא יטו אל התוספת …

ואמנם התפארות כל מקובל על מעלת דרך הקבלה על כל דרכי חקירת האמת בכל המציאות כדי להשיגה בדרך קלה וחשובה ומשמחת הנפש ומעדנה ומחזקה ומקריבה אל השגת השכל הפועל בשהיא חכמת הקבלה לבדה ולא זולתה, היא מצד שהקבלה הזאת המיוחדת מכל קבלה. הקדמותיה כולן מושכלות ראשונות ונולדות מן המורגשות האישיות המביאות לידי המושכלות הכלליות. ולפיכך אומר ממנה מעט להועיל למשכילים בה להשלימה והנה "עץ חיים היא למחזיקים בה ותומכיה מאושר".

וא"כ הנה התבאר לך מדברינו שאחר שאנו מאמינים שהשם ית' אחד, ר"ל שאינו מורכב וגם אינו רבים, שכל מורכב אינו אחד וגם הרבים אינם אחד וזה מושכל ראשון. יתחייב לך ג"כ להאמין שהוא יתן לא יינשא על חמר, כי לא יינשא לזולתו בשום פנים. ואמנם החומר אצלו ית' כחמר ביד היוצר על דרך משל, ר"ל לעשות ממנו כרצונו וכח חפצו ובגזירת חכמתו והוא בראו מאין ועשאו בריה. ועל …

וכבר התבאר לך זה בספרים רבים. ולא עוד אלא שההרכבה הזאת האחרונה, ר"ל הרכבת השכנות היא מושגת בהרגש. וכל מושג בהרגש או מושכלו מושכל ראשון, אין צריך להביא עליו ראיה. כי לא יכחישנו מי שכבר הגיע לו כח מב' כוחות אלה, ר"ל הרגש או השכל. ודע שכל מה שהורכב דבר מהחמר הראשון ומהצורה הראשונה הכללית הטבעית יותר, הוא נתעלה ונזדכך יותר במציאות, וקבל מעלה אלהית יתירה מאד. וכל …

… משותף עם הרגש והשכל והלימוד והוא מורכב משלשתן. והוא שאדם קורא באותיות המקובלות וסתריהם נודעות להם בכח, ורואם בעיניו ושומע עליהם קבלה מרבותיו ומבין ומשכיל בהם ובענייניהם ולומד ומקבל מידיעת השם ומסתרי התורה עניינים מושכלים ראשונים ומורגשים אצלו בקלות. והם קרואים תוריים מקובלים מפני היותם תלויים באותיות אשר דברו בהם הנביאים ר"ל באמיתת לשון הקדש. ומפני שהם עניינים נסתרים מאד מרוב החכמים בכח וכשמקבלים אותם הם מובנים ומקובלים בקלות ויוצאין לפועל מיד ושבו …

… זה כגון החשבון והתקופות והגימטריאות. והמקובל, הוא דבר שיאמר עליו כך וכך קבלתי מפלוני ופלוני. והנה ידוע הוא כי המורגש הוא דבר שאין צריך להביא עליו ראייה, כי לא ישאל אדם בראותו אור להביא ראייה שהוא אור. וכן מושכל ראשון כגון ששנים הם יותר מאחד אין צריך להביא ראיה עליו. וכן המקובל אין צריך להביא עליו ראייה כי די למקבל לומר כך קבלתי. אמנם שאר המושכלות לא יתאמתו אלא במופת או בראייה נכונה קרובה אל המופת או בהקש שכלי. אבל דברינו בזה המקום בעניין הראות הראייה על המושכלות …

… והיא הניב. והכלל ספירה בנויה בהיכל, הכוללת השכל והחיים והניב, מחשבה וחכמה ובינה. והמחשבה לנו סבה להחכימנו, והחכמה סבה להביננו ההשגות המושכלות לנו. ולפי שהיו אלה השלש השגות לנו קודמות זו לזו וסבות זו לזו, כמו שזה מושכל ראשון אצלנו חייבנום לשם, ובדעתנו כי אין לשם עצם זולתם ואין להם מציאות אלא השם, כי השם הוא הם והם הוא, אלא שהוא האציל כוחותיהם על הברואים ושמם בהם. שאם נצייר אלוה בלתי מחשבה, ואנו צריכים לציירו במחשבתנו ולא נשיגהו בלתי מחשבה, …