מַכַּת בְּכוֹרוֹת

… עליהם שהם הלכה למשה מסיני. והם השיני"ם ואני כנגד האבות והאמהות קבלתי סודם רק להם סוד נעלם עוד בכל עניין הטוטפות ואין צורך פה לדבר בו כי לא מפני הסתרת עניינו נעזבהו עתה אלא כדי שנשוב אל עניינינו הראשון. ומן הראוי הוא לדבר כאן בעניין המכה העשירית מפני היות בעניינה דרכים מופלאים. ונתחיל לומר, בסוף המכה התשיעית אמר הכתוב "ויחזק יהוה את לב פרעה ולא אבה לשלחם", ערף הלב והוא המחזק והמקשה את הלב לבלתי שמוע בקול יי' ולבלתי שלח את עמו לעבדו כאשר אהב. ועל כן לא אבה לשלחם, לא אהב לשלחם, …

… הדעת לארבעה חלקים כנגד ארבע רוחות העולם לפי כח הרגע שסודו ארבעה. כלומר מרע לטוב מטוב לרע מרע לרע ומטוב לטוב וירא אלהים את האור כי טוב ויבדל אלהים בין האור ובין החשך. על כן כתוב "ויאמר משה כה אמר יהוה כחצת הלילה אני יצא בתוך מצרים ומת כל בכור". וסוד כחצת הלילה, הצל כח התלי, כי החשך אינו כי אם צל והוא היות החשך גם כח שה כלומר כח טלה. ועל כן נאמר "כי אם צלי אש" שסודו צל איש ותמונתו ברקיע, ראשו על כרעיו ועל קירבו וכך נאכל ונתעכל. יהיה מובן בשמו …

ולפיכך באומרו הנה "והכיתי כל בכור בארץ מצרים מאדם ועד בהמה", ועודנו מדבר כמו שנחשב לאלוה והם כל הבכורות האנושיות והבהמיות ועמהם כל אלהי מצרים שהם שרי מעלה וצבאותיהם וכחותיהם המכשפים העולם והשנה והנפש. ועל כן כלל בסוף שם אלהי מצרים שזה יורנו שפעל בם במדת הדין הקשה, ובזה בעצמו יקרה מכאן ועד שנתים בעניין המשיח עם ישו שעל כן נקרא המשיח אצל הנצרים …