מַלְכוּת

ומזה תבין שהגואל יוציא את ישראל מתחת ידי ארבע מלכיות שהם אדום וישמעאל ויוון ובבל. ואמנם בבל כולל אומות רבות "כי שם בלל יהוה שפת כל הארץ". וההשגחה האלהית הארציית היא על ידי הספירה העשירית ושמה צדק והיא המלכות והיא הכל והיא המנהגת כל מן האדם על דמות ד' חיות שכנגדן ד' מלכיות וכנגדן ד' כוסות בזמן החירות. וזהו סוד מעשה מרכבה שמהן יתחייבו כל המרכבות. וארבע חיות הקדש הם אדם אריה שור נשר וארבע פנים לאחד וארבע כנפים לאחת מהן. והפנים והכנפים …

… הדבור מעיד על שיש דבר נמצא ומדבר ואומר אנכי. ואע"פ שזה הדבור הוא מורכב מאותיות ונקודים וטעמים אינו בתורה כי אם בעל אותיות לבד, והתגין והכתרים הם להורות על היות שרש הכל תלוי בדבר נושא הכתר המורה על המלכות. כי מספר כל האותיות בכלל מלכו"ת. והיות עליהן זינין שהן כתרין ותגין להורות על סתרי השמות המפורשים והכתרים המפורשים. ועל זה גילו רז"ל מלת אנכ"י באמרם א'נא נ'פשי כ'תבית י'הבית וכן צירופים רבים צירפו בם הקדמונים ע"ה, שהזכירו וידעו זה הסוד …

… ואין מדותיו זולתו כי אמרנו מדות מורות על תארים, אין זה כי אם ייחוסים שאנחנו מייחסים לו ית' על דרך שנוכל להבין מציאותו תחילה. ואחר כך איכות השגחתו בנו ובעולמנו ובשאר העולמות כפי טבענו ויכולת מחשבותינו עד שניחדנו על הכל במלכותו וממשלתו. ושלא נייחס מעלותיו לזולתו כי כל מה שהוא זולתו מכל הנמצאים הוא מכלל בריותיו. ואם היו מדותיו זולתו היו בריות, לא היו אלוהות.

כי יהוה יהיה ויהוה הוה ויהוה היה ברוך שם כבוד מלכותו זה לעולם ועד:

… שכנה רוחו במשכן הלבב: נפש כל חי משכיל נסעת מאהל הטיט אל אהל הדם וממשכן הדם נסעת אל משכן לב הש-מים נשמה שוכנת כל ימי חייה: סוד חייה וסתר נשימותיה תלוים על פור אפיה עת לזה ועת לזה ואות מצחי מכריע בנ-תים: עד הגיע אחד מהם אל ממשלת מלכות לא יפרדו מהלחם איש באחיהו וביום מלוך האחד אומה נופלת ביד אומה: כי הגבורה גוזר גזירות חדשות באפסי ארץ על יד האף הנוצח בכח הפור והעת ועל פי האות המצחי המכריע: צור ישראל שופט המדות ודן במדות עד אשר ישובו …

… כמספר המשרתים שסימנם "הן ליהוה אלהיך השמים ושמי השמים" (דברים י' יד'). וזהו חוץ מן הכפולים, כי הפשוטים כולם בסימן "ה"ן אמ"ת חפצת בטוחות" (תהלים נא' ח'). ועם הכפולים בחשבון כולם שלמו"ת, ובחשבון ארוך טצ"ץ. וכ"ב אותיות חשבונן מלכות והרי שלמו"ת כשתשים אמת מצד אחד, והשאר מצד אחד חשבונן כ"ל המרכב"ה אח"ד אמ"ת. ודע זה בסוד אחד המצוייר למעלה ותמצא חשבון מלכו"ת כשתשים אמת מצד אחד הכ"ל אמ"ת. ואם תחשוב טצ"ץ ותשים אמת גם כן לבדן תמצא ברא"ש …

… ביד המזכיר העליון בכל מקום. וזהו אזכיר כלומר אני רשאי ואתה אינך רשאי. ובעבור ששני הדברים האלה נכללין זה בזה, ר"ל השם והזכר באו במקומות הרבה יחד. כגון "יהוה שמך לעולם יהוה זכרך לדר דר" (תהלים קלה' יג'). והמלכות לשם והממשלה לזכרו ועם המלכות עולם ועם הממשלה גלגול דורות. שנאמר "מלכותך מלכות כל עלמים וממשלתך בכל דור ודר" (שם קמה' יג'). (והבן איש) [ולכן יש] ממשלה גם לשרי המלך משפע ממשלת המלך, אבל אין להם מלוכה כי בשם מלכות נפרד המלך …

וסוד יבר כסוד יברר מלשון בירור דבר מדבר. כי הסוד משולש יבר יי', יאר יי', ישא יי', והשלוש הוא משולש. כי ג' פעמים ג' הם ט' יודים סודם מל"ך כולם י', כי הספירה העשירית מלכות כפלם או חשבם מלאים במבטאם תמצאם פני"ם. חשוב השמות ככתבם תמצא שנים וחצי מהם שכוללים שם אחד והוא הכינוי. וכך צורת היד של הכהן מצויירת בציור שני"ם וחצ"י שסודם ש"ם חיצונ"י, ולבדו הוא כך אבל גם הוא בהיותו …

… ביחיד הוא סוד א' של אב"ג, מפני סכנת נפשות, אלא אם כן היה חכם ומבין מדעתו. זהו משולש כלומר מעוטר בג' כתרים חכמה ובינה ודעת שהם ג' ספירות אב"ג, מוסרין לא ראשי פרקים מן השמים אחר השלשו והתבשרו בשלש עטרות ששכרם מלכות וחתונה ושמחה. והרמז במלך שלמה ביום חתונתו וביום שמחת לבו.

… בסוד "במשך [בקרן] היובל" (יהושע ו' ה') שהוא השופר בעצמו, שופר האיל בעל הכח האמצעי בין השור והשעיר. והוא שופר הכבש הכובש כל הכוחות והמקבצם. והמשכת הדין היא כפי כל הספירות עד יום הכיפורים שהוא תשלום לכולם. ומפני שהעשירית מלכות אנו מיחסים אליה מראש ועד סוף, ואנו אומרים מלך, המלך הקדוש, המלך המשפט, מלך על כל הארץ. ואנו קוראים כל הימים י' עשרת ימי תשובה, שכוללים מלכויות זכרונות שופרות. מלכויות, להורות שכל המלכויות נכללות תחת מי שמלכותו מלכות כל עולמים. זכרונות, …

… מופתי רובם מבוארים עד שאין להרהר אחריהם. ואמנם השכלים הנבדלים המנהיגים השמים הפועלים בעליונים כולם, והשכל הפועל בעולמנו זה השפל שהוא הקטן שבם כעדות י' קטנה, והיא המעלה העשירית בעלת המדה הנקראת מדת העשר. ושמה מלכות, והיא הספירה האחרונה באמת. וכל עלוליה הנצחיים נכנסים תחת מציאותה, והם פרטים לה והיא עלתם הנקראת צורת השכל האנושי, כלומר צורת הנפש המשכלת. כל אלה הנזכרים והנפשות הנפרדות מהגופים אחר המות, הדבקות בצורה הזאת, כולם עצמות להם באמת. …

יהוה שמך לעולם יהוה זכרך לדר ודר (תהלים קלה' יג'). יהוה בשמים הכין כסאו ומלכותו בכל משלה (תהלים קג' יט'). ישמחו השמים ותגל הארץ ויאמרו בגוים יהוה מלך (ד"ה א' טז').

… ואם לא, ואז ידוקדק עוד אם יבדל בו משאר מינו. וכן צריך לדקדק אחר הפרט ההוא עד הגיע אל הפרטי האחרון, וגם כולו הוא בטבע ואין להרהר אחריו. בלשונינו נקרא זה הטבע בחירה, כאמרם שבעה [רקיעים] ברא הקב"ה בעולמו ומכולם לא בחר להיות כסא כבוד למלכותו אלא ערבות שנאמר "סולו לרוכב ערבות ביה שמו" (תהלים סח' ה'). וכן אנחנו מברכין "אשר בחר בנו מכל העמים ורוממנו מכל לשון". והעידו על זה הנביאים עוד באמרם "והייתם לי סגולה מכל העמים" (שמות יט' ה'). וכן כתוב "רק אתכם …

… הנסתר כלומר בין איש לאיש בלא עדים בלא משכון, וכיוצא באלה מן העניינים האנושיים כולם, ראוי לגלותם לזקנים ולקטנים ולנשים בכל עת ולדרוש בהם ברבים. להזהר במה שראוי להזהר ממנו ולהמשך אחר מה שראוי להמשך אחריו. ועליהם ועל דומיהם נאמר "וכבוד מלכים חקור דבר" (שם), שהוא הבדיל בין אלהים ובין מלכים. והנה המלכות הם ההנהגות האנושיות וענייני האלהות הם ההנהגות האלהיות. ובן עזרא אמר אולי הצורה יש לה סוד.

… והעולם הבא. וכתב תחילה כל מה שחיבר ספר אחר שקראו גט השמות וכיוון בו להודיע לכל משכיל שהשמות הם המולכים בעולם, וכולם מיוחסים אל מציאות הסבה הראשונה. אך כולם כאין נגדו חוץ ממלכות שם בן ד' אותיות ההעלמה, שהוא מלך מלכי המלכים, ובו לבדו חפץ השם שייוחסו אליו. והשם המליכו בשנת ה"א והוא הזמן שבו נולד אברהם. וידוע שאם תשים ה' ראש לשמו יורה על ה' הידיעה, ואי אפשר זה בשם העצם. ועל כן צריך עוד שתוסיף י' על שמו ותשימנה במקום אשר היה בו ה"ה ואז יהיה השם האברים. וידוע …

והנה מאז מלך שם המיוחד. ה' מלך ה' מלך ה' ימלוך לעולם ועד. וזה הסוד המופלא השלם לא ימצא בכל התורה בשם מלכות משלש לזולת זה השם. ועל כן רזיאל העדיר מלכות מכל שם ושם מן הכינויים, והמליך זה השם לבדו. כמו שנאמר "נשגב שמו לבדו" (תהלים קמח' יג'). "ביום ההוא יהיה יהוה אחד ושמו אחד" (זכריה יד' ט'). והסוד "והיה יהוה למלך על כל הארץ" (שם). …

… אמון". כי ז"ך הוא ראשו קשור בשני המלכים שהם הגמול והענש והנה הבשר (אולי השר) לעד, אם הוא זך. אבל בכר הוא ב"ך והיה שם בך לעד. "וגם בך יאמינו לעולם" (שמות יט' ט'). בשני מלכים, משה מלך ישראל פרעה מלך מצרים. והסוד כי השם מלך לעולם השני, אך העפר מלך ליצרים כלומר לעפר וכן השכל מלך לשכל. ואל יטעך אמרנו תמיד זכר ליציאת מצרים כי סודו האמיתי זכר למציאת יצרים בחילוף י"מ על דרך א"ת ב"ש או בחילוף מקומה זה בזה. וסוד ליציאת הוא ישראל. ויהיה העניין …

אחר כל זה הודיענו רזיאל עניין חידוש העולם, ושהסוד הקנאה אשר היא קנאת איש מרעהו מלכות כל המלכים, ומאז ישמחו כל המלכים במלכות השם לבדו שאין מלך בלעדו. וזו היא ידיעת השם בשם, כי משה ידע השם על פי השם, גם השם ידע את משה בשם. ועל זה מצא חן בעיניו כמו שאמר "ידעתיך בשם וגם מצאת חן בעיני" (שמות לג' יב'). עם היות מלת וגם מורה על ריבוי להורות שעם הידיעה אין …

… אבני מלאים לחשן, זה לבקר וזה לערב. ואמר על שם בן ד' מלא, שראוי לכתבו בשם אד"ם מלא עד שלא יכתב ד"ם, וזה יהיה עם ואו בלי אלף, ובאלף התפלל על הסרת עפר מעינינו. כתב תו של תור בעלת שתי צורות להורות על כפלה תור לתורה ותור למלכות. ממני כתוב וממנו קרי, אמון זמן ה' מפה ספירות וה' מפה ספירות אך אמון באמצע.