מוּם

… ששנא ומה שהוא ית' תועבה אצלו, והוא בעל מום. ואמר עליו "לא תזבח ליהוה אלהיך שור ושה אשר יהיה בו מום כל דבר רע כי תועבת ייהוה אלהיך הוא". כעניין "הקריבהו נא לפחתך הירצך או הישא פניך" וכו' (מלאכי א' ח'). והסוד הוא שהלב כשהוא בעל מום לא יתכן לזבחו בשום דרך כדי שיקובל ברצון. אבל הלב השלם הוא שאפשר בו זה, כלב דוד האומר ולבי חלל בקרבי. וזבחו זבח תודה כאמרו זובח תודה יכבדנני. וכאמרו לב נשבר ונדכה אלהים לא תבזה אחר אמרו זבחי אלהים רוח נשברה, ושברונו היא זביחתו. …

… והאונס חייב והבתולה אינה כן שלא ימות אחד מהם בעדה. וגלוי כנף האב מבואר מהכסות ופצוע דכא וכרות שפחה דין הוא שלא יבוא בקהל יי' בין לפי הפשט בין לפי נסתרו שאין בו כח להוליד ובגופני כן הרוחני. וכן ממזר מום זר ולא יקרב בעל מום ולא איש זר ונאמר על עמון ומואב "לא תדרש שלומם וטבתם כל ימיך לעולם". ונתן הסבה באמרו על דבר אשר לא קדמו וגו'. וסבה שנית "ואשר שכר עליך" וגו' "לקללך ולא אבה יהוה אלהיך לשמע אל בלעם ויהפך יהוה אלהיך לך את הקללה לברכה …

… האצילות שכל אחת מהספירות נאצלת באצילות נבדלת לעצמה מזולתה בעשר. אך הבניין נשלם בעשר ספירות ודמיון מציאותם בדמיון רמ"ח איברי האדם שמהם נבנה בניין הגוף כולו, וכל אחד לעצמו מיוחד ובכולם נשלם בניין כל הגוף. ואם חסר אחד מהם בבעל חיים אינו ראוי לקרבן, ואם מאדם אינו ראוי להקריב קרבן כי הוא בעל מום. והכהן המקריב הוא כהן והוא לוי והוא ישראל, ושלשת מעלות נבדלות משאר האומות נתקבצו בו והם בו דבר אחד כדמות הכח הדברי שהוא כהן והחי שהוא לו לוי והצומח שהוא …