מָטָר

… אוצרו הטוב את השמים לתת מטר ארצך בעתו ולברך לך את כל מעשה ידך". אשר כולם יעודים גשמיים חכמו נותניה האלוהי והאנושי להודיע לעם שביום השני נתחדש פעל במים שאין סבתו אחד מן המאורות, שהרי עדין לא היו בעולם. אם כן ענין המטר תלוי ביד השם לא ביד זולתו, ומעשי בני אדם יחייבו מעוטו ורבוייו וברכתו וקללתו המתחייבת ממנו. ועל כן נזכר הרקיע המבדיל בין המים העליונים והתחתונים. ובשלישי נעשה בו גם כן פעל המקוה כדי שתראה היבשה כי זה הכרחי בספור מפני ראותינו היבשה …

… ראוי לעיין בדברים כי אם בסופם כאמרו באשר הוא סוף כל האדם. ואם כן הגוף עם כלל אבריו נקראים רשעים ואפילו בחייהם קרואים מתים. והנפש עם כל כלל כחותיה נקראים צדיקים ואפילו במיתתם קרואים חיים. והנה אצל החכמים מלת גשמים משותפת למטר ולגופים, ולפיכך אמרו גבורת גשמים לצדיקים ולרשעים. ואמנם אברי הצדיקים עם היותם רשעים שענינו מחטיאי הכונה מאחר שהמשיכום נפשותיהם אל הדרך הטובה בטובה בחייהם ולא החטיאו כונת השם בנשמות הנבראות בצלם אלהים ובדמותו, …

… תגא מקיף ג"ז ד"ו שנים הם מבפנים ושנים הם מבחוץ ז"ג מבפנים ו"ד מבחוץ. ועוד ההפך א"י מבחוץ א"ט מבפנים והשתוף א"יט"א ט"אי"א י"א ט"א וכן שאר צירופים. וסוד שא"ר משותף עם חמ"ץ הוא עץ הדעת בשתוף ראש עם מוח, שהוא מגלה שתוף חמ"ר אש מים כלומר מטר שמים ורמזו "למטר השמים תשתה מים". ועל כן נאמר בברכה "ונתתי מטר ארצכם בעתו", ובהפכה "ועצר את השמים ולא יהיה מטר והאדמה לא תתן את יבולה" הוא סוד היוב"ל, פירוש המקום שבא ממנו השפע ששמו בשם השמים והוא המקור. יעצרהו …

"והיה אם שמע תשמעון" וכו', עניין האהבה זכרנהו והפחדת חסרון המטר. כאמרו "לא כארץ מצרים היא" וכו' "והשקית ברגליך". וחייך תלויים ביד אהבת השם בעל המטר. ואם תכעיסהו בסבת ריבוי מזונך הוא ימעיטנו וירעיבך במיעוט המים. וזה מדה אותה ממעטת התורה שהיא חיי הנפש ושמה מים. והוא …