מִצְרַיִם

כוללת ענין יוסף וחלומותיו וגם תלאותיו עם מכירתו אל מצרים. וכוללת ענין יהודה עם אשתו ובניו שמתו וניצל מהם שלה וענין היבום שנפל מן ער על אונן ומן אונן על שלה וסוף דבר כוללת ענין יהודה עם תמר כלתו ולידתה ממנו פרץ וזרח. וענין יוסף עד שהורד מצרימה ומקרהו עם אשת אדוניו והצלחתו המופלאה וענין המשקה והאופה בחטאם לאדוניהם וענין חלומותיהם ופתרונם.

כוללת ענין תוכחת יהודה עם יוסף בעבור בנימין וענין היות יוסף מתודע אל אחיו והיותו מסבב אז להביא את כל בית אביו למצרים. וענין היות שכינה שורה על יעקב אחר הסתלקה ממנו בשמעו כי עוד יוסף חי כאמרו ותחי רוח יעקב אביהם. והיות יורדי מצרים שבעים נפש וענין היות ישיבתם בארץ על פי פרעה כי אנשי מקנה היו. וענין היות יוסף קונה כל מקנה מצרים ומקבץ כל הונם לאוצרות פרעה ועד שקנה גם אותם ואת אדמתם והיו עבדים נמכרים לפרעה בלחם.

… נלבנה לבנים ונשרפה לשרפה ותהי להם הלבנה  לאבן והחמר היה להם לחמר". זהו דין הרשעים האומר נבנה לנו ונעשה לנו, כי כן שנער ש"ם עי"ר והנה רשעי"ם. הלבנה לאבן קבלה הלבנה לחמה הבינה לחכמה והפכו הכונה שלא לשם שמים והוא סוד עבודת מצרים בחמר ולבנים. והעיר היא הגוף והמגדל הוא הלב וראשו בשמים הוא המח של הראש, ואמרו האברים פן נפוץ על פני הארץ כי הם בני אדם בכלל והם הרשעים שחושבים שהעיר והמגדל והראש והשם הכל להם ובעבורם נבנה. ולפיכך נגזר בדינם להיות …

ועתה אעורר שכלך הזך והנקי אל כלל העניין ההוא כולו זה שהעניין בכללו שם הוא שיש שם גואל עם אהוב מעם שונאו והגואל הוא מלך נלחם עם מלך העם שכנגדו אשר מיצר לשלוח עמו של הגואל לעבוד את מלך מלכי המלכים כלומר עבודת אמת והשונא מעבידו עבודת שוא שהוא עניין קיום הגופים בחמר ובלבנים ובכל עבודה בשדה. וזהו בניין ערי מסכנות ומזון. אין בכל שום דבר רוחני כלל אבל הכל גופני גמור ומי שהוא עוד היום  משתכל בזה לבד עודנו במצרים ומלכו הוא פרעה מלך מצרים שסודו מלך שר הרוחות שכל רוח ורוח יקרא מצר ואם כן מצר הם כמו כפלים כגון פעמים וזה מפורש בלשון הקדש.

"לא תתעב אדומי כי אחיך הוא לא תתעב מצרי כי גר היית בארצו בנים אשר יולדו להם דור שלישי יבא להם בקהל יהוה". הפלא בזה שצוה שלא לתעב האח המבקש מידם אחיו ושלא לתעב מצרי. והוא אמר עליהם "כי אשר ראיתם את מצרים היום לא תוסיפו לראותם עוד עד עולם". וצוה לבלתי השיב את …

… וזה תבינהו מן "אחור וקדם צרתני", כי זה דרכו, ימצא לפניהם פעם וימצא מאחריהם פעם, וכן להפך. וכן עוד נסע אחר נסיעתו דבר שני לו ושמו עמוד הענן, ונמשך אחר המלאך הנזכר, זה מורה הכתוב הראשון. ואמנם השני מורה שהוא בא בין שתי המחנות ששמם ישראל ומצרים שהם וסודם ידוע. ואמנם הענן והחשך הם דברים מבדילים בנתים אבל החשך הוא האש וזה ידוע, וסודו שלג שתחת כסא הכבוד. ואם הוא שווה לעמוד אש וענן המאירים לנו תחילה בסוד "ויהוה הלך לפניהם יומם בעמוד ענן לנחתם הדרך …

ואין רשות לגלות יותר מזה ממעשה בראשית כי אם בקיעת ים שבו נשתנו סדרי בראשית ולדעת הלב והראות, אך הפעולה האלהית כך הוטבעה. ועל זה הסוד נאמר שהמצריים טובעו בים סוף ובני ישראל עברו ביבשה בתוך הים "והמים להם חומה מימינם ומשמאלם". ודע שכל בר ישראל שנכנס בזה, ר"ל לקרוע את הים בשם המפורש, צריך שיכין עצמו ויפנה כה וכה ויכה את המצרי המכה את העברי ויטמנהו בחול, ואז יוכל בסוף לקרוע בזה ים סוף שהוא מוסיף …

… מזגי הגוף המורכב יתחייב הנסיון. אם ינסה המנסה את המנוסה החכם בנסיון ינצח בעל הנס, וידע ויכיר הדמיון, ויכוף כוחו תחת שכלו תמיד. ויושיע הנושע הנצחי המושגח מתחת ידו, ויוציא העבד האמיתי הנאמן מבית עבדי הזמן, ויציל את ישראל ממצרים מיד פרעה מלכא דשדי בעל המכשפים אדון החרטומים. ויטביע אותו ואת כל עמו בים סוף, ויקבל תורה מסיני לבטח, ושכרו הרבה מאד. וכאשר הומרה אומה עוברת בים ביבשה על המים העליונים, באומה נטבעת בים סוף בתהומות המים התחתונים, וזו נושעה …

… הקשורה אחורי הפרגוד, לעדות על השכינה השורה עליו. והסתיר השם פניו ממנו "והיה לאכל" (דברים לא' יז'). ואע"פ שמי שאינו בו היה לאכול שסודו באנ"ו כ"י י"י מדה כנגד אינו מהם. ואמר "הלא על כי אין אלהי בקרב"י (שם). וגם צריך שיכחיש שריית השכינה במצרים ובמדבר. ואומרו "והיו עיני ולבי שם כל הימים" (מלכים א' ט' ג') לעדות על שכינת השכינה בארץ הנזכרת. אבל אמרם שתשרה שכינה בחוצה לארץ אחרי שכנה בארץ, ר"ל שכינתה במה שהוא כח חיצוני למשכנה לפי סוד מציאות השכינה.

… הטובה ההווה, עם "ואהיה אצלו אמון". כי ז"ך הוא ראשו קשור בשני המלכים שהם הגמול והענש והנה הבשר (אולי השר) לעד, אם הוא זך. אבל בכר הוא ב"ך והיה שם בך לעד. "וגם בך יאמינו לעולם" (שמות יט' ט'). בשני מלכים, משה מלך ישראל פרעה מלך מצרים. והסוד כי השם מלך לעולם השני, אך העפר מלך ליצרים כלומר לעפר וכן השכל מלך לשכל. ואל יטעך אמרנו תמיד זכר ליציאת מצרים כי סודו האמיתי זכר למציאת יצרים בחילוף י"מ על דרך א"ת ב"ש או בחילוף מקומה זה בזה. וסוד …

… אדם הוא בעצמו משכיל מאד מצורף וסודו יש מלאך דם והוא מלך מלאך שדים והנו פי אשמדי פי שנה יודע מחשבה הוא התלי המכשף המנשים הנפשי המרקק שמעלה רקק מאד והוא אדם משכיל כלי הרקיע היכל לשכל מכה ליצרים פרעה מלך. הפכהו שם לב החכם לב שם המיוחד מכה מצרים המנשים כל נשמה המשמין כל השמן שם המין שם עלה על השם למעשה סובב שעה סבוב השלם שאלה דקה מקשה משקה שם הסם שמהפך המשפך המת התם בתחלה אדמת דם פנים ואחור דם מלאך ושד דם ונשמה נפישה מנשימה מכשפה. מורים לך כל …