מַשְׂכִּיל

ואמנם הנזכר מהם לשם יהיה אֲיֹהָ"ו, זה האחרון יהיה נזכר בכל מקום שנכתב אדנ"י. והמשכילים יבינו לבדם סתריו ולא יבינו כל הרשעים. כי המשכילים יזהירו כזוהר הרקיע (דניאל יב' ג') ויבינו היטב.

ואמנם אם תהיה מכת המשכילים עיין באותיות השכליות תחילה שהם הקדמות החכמת השכלית, ואז יתבארו לך הדברים כולם כאשר זכרתים. אבל זה אני צריך להודיעך כי השמות הנקראים עצמיות הם לבדם שרשי שמים וארץ ובהם מתנהג כל העולם העליון וכל העולם השפל הזה שלנו.

… המשפיע טובו על האדם והמוציאו מן הכח אל הפועל. והלב דומה לשכל והלשון למשכיל והכתב למושכל. והעולם השפל מושכל והאמצעי משכיל והעליון שכל. ואם כן העליון שכל ומשכיל ומושכל, והאמצעי משכיל ומושכל, והשפל מושכל לבד. וכשהאדם יוצא בו עם כח שכלו מן הכח אל הפועל לעתים יקרא משכיל מושכליו וידמה לאמצעיים. וכשיצא מן הכח אל הפועל תמיד בלי הפסק שזה לא יתכן היותו אלא אחר פרידה שהיא עת מיתה לגוף ועת תחיה לנפש יקרא שכל משכיל בפועל נצחי. ויתדמה לשכל הפועל הנבדל מכל חומר ומכל נושא המוציאו מן הכח …

… שהם עוד חלק מהלוים אבל יותר מיוחד מהם. והכהן כולל שלש מעלות כמו השכל שהוא כהן והוא לוי והוא ישראלי, והשכל הוא שכל והוא משכיל והוא מושכל. והלוי כולל שתי מעלות כמו המשכיל שהוא לוי והוא ישראל אבל אינו כהן, והמשכיל הוא משכיל והוא מושכל אבל אינו שכל. והישראלי כולל מעלה אחת כמו המושכל שהוא ישראלי אבל אינו לוי ולא כהן, והמושכל הוא מושכל אבל אינו משכיל ולא שכל. וכן המקובל הוא דומה לכהן וללוי ולישראל, ודומה לשכל ולמשכיל ולמושכל. והחכם דומה ללוי ולישראלי …

שישו ושמחו משכילי עמי כי יהוה שוכן בקרבנו ולבי בקרבי היום הזה על זה שש ושמח:

על כן כל משכיל מבקש נבואה ותשועה יתבונן בכח ההא ויניענו ברוח היוד ויסיענו ממקומו ויתקענו יתד במ-קום נאמן והמנסה יבחן ויאמין ויבין:

והיה כל הקורא בשם יהוה מיודעיו והדורש חכמתו ממשכיליו יקרא קדוש בקדשו שם אלהיו:

ואולם ישכיל בעבודתו ובה ידבק בו בחשק נורא ואיום מרוב שמחה וששון כי כל דרכי אהבתו ונתיבות תשוקתו מאמינים לב כל משכיל ומחזקים רוח כל מבין בעל מדע ואיש תבונה:

ועל כן כל חכם אוהב את יה-וה ידרוש שמו מן הצד האחד ולא יכין לבו להבין בשני כי לא יובן לכל חי כי הוא חיי כל חי וכל משכיל משיג יודה:

… דעת מורה בינה אל מטרת חכמה כי כח דם בלב סתום וחתום: לב כל חכם לב שלם הוא המבין אשר דמו חי וטיטו מת ועל כן חתומים בלבו טיט ודם: מר ממות הוא טיטו ובו נטבע כחו ומתוק מדבש הוא דמו ובו שכנה רוחו במשכן הלבב: נפש כל חי משכיל נסעת מאהל הטיט אל אהל הדם וממשכן הדם נסעת אל משכן לב הש-מים נשמה שוכנת כל ימי חייה: סוד חייה וסתר נשימותיה תלוים על פור אפיה עת לזה ועת לזה ואות מצחי מכריע בנ-תים: עד הגיע אחד מהם אל ממשלת מלכות לא יפרדו מהלחם …

… אחת אומרת קדוש, ואחת אומרת קדוש קדוש, ואחת אומרת קדוש קדוש קדוש יי' צבאות מלא כל הארץ כבודו. והסוד כי הכת העליונה אומרת קדוש פעם אחת בצורת השכל הכוללת שלשתן כאחת. והכת השנית האמצעית אומרת ק'ק' שתי פעמים בצורת המשכיל הכוללת שלשתן בשתי צורות. והכת השלישית התחתונה אומרת ק'ק'ק' שלש פעמים בצורת המושכל הכוללת שלשתן בשלש צורות. ואלו השלש צורות של השלש כתות הן צורת האדם התחתון, וצורת אדם האמצעי אשר בחיות, וצורת אדם העליון אשר למעלה מן הכסא. וידעתי …

… היו מסתירים אותו מכל צד או לא היו כותבים אותו כלל מאין היינו יודעים אותו, כי לא היה לנו שום דרך להשיגו ולדעתו. ועל כן חוייבנו גם אנחנו מזה הצד בעצמו לכתבו כדי להודיע לבאים אחרינו שלא יהיה אבדו באבדנו. והכריחנו השפע הנוסף הנודע למשכילי האמת לכתוב מה שנראה לנו שהשגנוהו מן העניינים ההם הנפלאים, יקובל ממנו או לא יקובל.

… האפשרות הנמצא בזקנו שהוא מוכן לגדל שיער השיבה אם לא ימנעוהו מונעים מזה. ואמנם לא יוכל אדם לומר על מי שאין בטבעו הכנה להוציא כוחו לפועל שהוא בכח, כי לא יאמר אדם החמור משכיל בכח כי אין בטבעו להשכיל לעולם, אבל יאמר הסכל משכיל בכח, וכשהשכיל יאמר עליו שהשכיל בפועל. והמין הזה פעם יהיה לנו מונע מעצמו ופעם מצד הפועל בו, ועל כן נחלקו לשני מינים כאשר תשמע.

ותדע לך כי השכל אשר באדם בכח הוא השכל אשר נמצא בו בפועל, אלא שזה האיש לא השיגו ולא הכירו בשפעו, וכשיכירהו אז יקרא משכיל בפועל, אבל טרם שישכילהו יקרא משכיל בכח. והשכל ההוא האנושי החמרי אם כן כבר תקראהו כח, כלומר שיש בנפש הכנה אחת להשיגו. אבל צריך שתייחסהו אל עין הנער היונק אשר עיניו פקוחות והאור שופע עליהם בפועל והוא אז רואה האור בכח ורואה הדבר הנראה בכח אך …

זאת הדרך אשר גליתי לך סתריה, הנה היא נתיב יושר להורות בה סתרי תורה ולהדריך בה מחשבת המשכיל לידיעת השם ולקבל מאתו שפע אלוהי באמצעות כ"ב אותיות שמספרם בכלל תתתרצ"ה. והנה סודם אתצ"ה ורמזם א"ת המל"ך ואם תכירם את"ה מל"ך. וזה אתה יודע כי מספרם מלכו"ת וסודם שפ"ע אלה"י. ואם תרצה ללכת בדרך זו לקבל ממנה רוח הקודש …

כבר ראית מה שאמר הרב בהקדמה המעולה ההיא הבאה לפקוח עינים עיורות, להוציא ממסגר אסיר מבית כלא יושבי חשך. וכיוון בה למה שהודיע בדבריו הראשונים ממנה, ואמר לנו שעיקר כוונתו בספרו הוא לבאר מה שאפשר לבארו מחכמת הטבע ומחכמת האלהות למשכילי המדע. ואמר שזה מכלל סתרי תורה, וגם אמר שאסור לגלותם כלומר כל העניינים הנקראים סתרי תורה. ואמר בחלק הראשון בפרק ל"ד, "אמנם הדברים בתארים ואיך יורחקו ממנו ומה עניין התארים המיוחסים לו, וכן הדברים בבריאתו מה …

ואחר שעוררתיך על אלה הנזכרים תבין אתה השאר אם לא יספיקו לך אלה שזכרתי, ומאלה ומן הדומים להם תדע כי סתרי תורה אינם נסתרים, כי אם מעיני הפתאים. מפני שכבר גילן עתיק יומיא למשכילים, ואם כיסן לא כיסן אלא ממי שאין בו דעת, ועל כן יקראו סתרים וסודות. וגם עוד מפני שנראים בתחילת מחשבה לסכל ולנבהל שהם כסותרי תורה ולפיכך הסתירום. והדבר האמיתי אינו כן אבל הוא להפך, כי לא הסתיר אדם מחכמי …

כל משכיל שחננו קונו שכל והשיג העניין שסבבנו סביבו מראש הספר הזה ועד פה, יוכל להשכיל ולהבין ולדעת מתוך דברינו, כי כל מעלת האדם האחרונה והשלמות הגדול אשר אפשר לו להגיע לעצמו בפועל הוא בהיותו מתדמה לקונו בכל ענייניו. ואם כן ידוע שאי אפשר לו להגיע אל המעלה …

… הראשונים, וכולם ישתנו הסימנים בצרופים לבד בדמות שינויי הפכי צורות מעכבות צרוף השם הנכבד שבהם כוונתי לרמוז קצת מדרכי צרופיו. והם הערה למה שאני בו, ואולם ידמה סוד הצרוף לחושק ולחשוק ולחשק שהוא יי"י משולש ומיוחד בדמות השכל המשכיל את המשוכל שהוא דבר אחד בהמצאו בפועל, והוא בהכבדם להיותו בכוח.

… אחד, כי לא יפרד זה מזה ולא ימצא זה בלא זה. אלא שאנו יודעים שהרצון מתעלה בכל מעלותיו, עד הגיעו אל מעלת החושק שהוא תכליתו, וגם לחושק בעצמו מדרגות אין קץ. הנה הוא כצורה למעלות המחשבה מראשיתה שהוא החשבון, ועד תכליתה שהוא השכל והמשכיל והמשוכל, כאשר הוא המושג הנחשב עד היות המחשבה המחשבת המציירת ציור האותיות המצוירות המושכלות הנחשבות מחשבות שכליות מלאות אותיות, שהם הצורות האמתיות, מצוירות בצלם ודמות כמלאכי השרת שכל אות מראה ממראות הנבואה. וכן …

והנה המספר הכללי מהדרך הנרמזת בחבורי השם יכללהו הרצו"ן הנוצ"ר אשר הוא המצוי"ר מהציו"ר המציר"ו ודעהו. כי הוא סוד השכל והמשכיל והמושכל, והש"ם עד נאמן על זה שהוא נקרא המקו"ר. והנשאר ממספר י"ג אשר רמזנוהו שהוא מלא"ך סוד כללו (מי"ד עד כ"ו) מחביר והכל מלא"ך מחבי"ר הרצו"ן המצוי"ר והמצי"ר הספו"ר והוא מלא"ך גרזי"ם, מבר"ך גו"ף, המוכי"ח שהוא …

ועוד נודע במופת מושכל ובמופת מקובל שהדברים כלם הנמצאים בכל ג' חלקי המציאות דומים לאותיות של שלשת המינים. והנה המושכל והמשכיל והשכל שלשה עדים נאמנים על זה. ואל תאמר לי ערביך עורבא צריך מפני היות עדות העדים נסתרת מאד. שאני איני מדבר בזה עם זה מי שצריך ערבים על אמיתת השכל, ולא עם מי שצריך לבקש מופת על מציאותו, כי הוא מקובל שום מופת לא מושכל ולא מקובל …

כל משכיל אשר רוח אלהים בו מחוייב מצד התורה התמימה ומצד שפע אמיתת החכמה לחקור ולדרוש איזה דבר הוא המביאו לידי הנאת זיו השכינה, ולחיות עדי עד לחיי העולם הבא, ואיזה דבר הוא המונעו מזה. וראוי לו גם כן להשתכל ולעיין בעצמו באיזה כח מכוחותיו ובאיזה רוח מרוחותיו …

אך המשכיל האמיתי יודע באמת ובמופת ואות שכל שנוי לכל משתנה הוא חסרון בבחינת אמיתת המציאות. ואם הוא מעלה אצל התחתונים בקצת עניינים כלומר שינוי מפחיתות למעלה, אין זה כי אם מחסרון החמר ההוה הנפסד בפרטיו. אמנם באמת העניינים העליונים, השינוי אצלם פחיתות, …

… חיה ובין חוה, כי יו"ד ו"ו מתחלפים תמיד בכל מקום. והנה נאמר על האדם גם כן "ויהי האדם לנפש חיה". והנה האדם נקרא גם כן חיה, והאשה חוה. והסוד ביניהם זה בחי"ת וזה בחי"ת הושוו, זה בי"ה וזה בו"ה הופרדו והושוו. והמשכיל יבין כי אין רשות לגלות מהם יותר מזה כי אם פנים בפנים ולחכמים האמיתיים אוהבי התורה לשמה. והנה ח"ח גם הם י"ו, ועל השווי בהבדל והוא הבדל שבין ו"ו ליו"ד, וסודם זו"ג והם ח"ח שמנה שמנה וריח ניחח לעד. והם ח' ח' שהם ית' ית' ומהם תבין סוד א' ו"ת …

הנה כבר נתבאר לך מדברי שעל ציור אורך ורוחב ועומק נחתם העולם. ואע"פ שנודע לכל משכיל כי הרחוקים האלה השלשה אינם גוף כי אם מקרה ממקרה הכמות, ויש להם גם כן חלק במקרה האיכות. אך הגוף הוא הדבר המורכב מחומר וצורה, והחומר הוא בדיו והצורה באותיות המצוירות מן הדיו. וידוע שהם צריכים למקום ולזמן, והמקום הוא הגבול שהגוף נע בו …

… ועמי הארץ מדברים, ושום צורות אות משום כתב אינם מכירים לא ראוה מעולם, ואין להם צורך לראותה כדי לדבר בראותם אותה. אך לא ידבר שום מדבר בלתי כ"ב אותיות וה' תנועות הנולדות מן ה' מקומות הפה כמו שכתבתי למעלה. וזה דבר שלא יכחשנו שום משכיל. שאם תאמר אני אוסיף על כ"ב ענייני הדבור או אגרע ממנו, ותביא ראיה מן אותיות נמצאות בשאר לשונות נוספות על הנמצאות בלשונינו או נגרעות. כגון ג' בלשון ישמעאל או שי"ן כיוצא בהן שאינם נמצאים בלשונינו או כ"ף …

… אבגד"ה מרובעים תמצאם שווים עם אבגדהוזחט"י בכללם פשוטים שמספרם הכל. והנה שהוא חצי יו"ד כיו"ד כמו שחצי השם ככולו בסוד יהו"ה יו"ד ה"א, ודע זה. ואם כן הנה ה"א צורת בינה כשני פתחין מעלה ומטה כאשר בארתי למעלה. והמשכיל המעיין בדברי יבין סודו ממה שכבר גיליתי.

… ובמהותו שאנו מכירים אותו מצד מלתנו ר"ל מצד דיבורנו שבו נבדלנו משאר בעלי חיים, ואפילו ממיננו בו נבדל ממנו. כי אינו דומה היודע סוד הדיבור ומהותו שהוא יודע אמיתת מציאותו ומהותו, למי שמדבר בהרגל ובטבע לבד. על כן המשכיל מהות עצמו השיג לדעת אמיתת האדם ונתעלה מזולתו. וזה כולו אינו כי אם בציורים הנזכרים והדומה להם. על כן הוצרכתי להודיעך על סודות הציורים והתחלתי מן השרש לאדם שהוא ציור האותיות ובהגיעו אל השם נשלם בו"ו, זכרתי כל זה העניין בו"ו. ועוד כי מספר ששה הוא עגול …

… מפני שבו נשלם המספר המשולש גל"ש אחדים ועשרות ומאות. אמנם שי"ן מחובר מלמטה ונפרד מלמעלה, ומלמעלה מורה של שלשה ראשים נפרדים זה מזה, ומלמטה מורה על היות שלשתם דבר אחד בפועל. וזה מפני שהאדם בעל כח להשכיל ומצדו נקרא משכיל בכח. והכח ההוא שמו שכל בכח. והדבר (.) בכח שישכילהו נקרא משכיל בכח וידוע (..) לא יחוברו בו שלשת הראשים האלה כי אם בהשתכלו תחילה בתחתונים, ומהם יעלה אל השגת העליונים. ויפרדו אצלו שלשת מעלותיו מפני שהיו בו בכח …

ועל כן קבלנו שצריך לכתוב צורות שתי האותיות השוות בצורתן זו אחר זו ואחת למעלה משתיהן, להורות על ההקפה המסבבתו. והסוד בהיותן ג' צורות ודבר אחד כסוד השכל והמשכיל והמושכל ודעם. וכבר בארנו שמציאות ג' יודין הם רמז ברכת כהנים שראש ג' פסוקים שבה הם יי"י. והם "יברכך" "יאר" "ישא", ושם ג' שמות מיוחדים אחר ג' תיבות הללו להורות על אמיתת הברכה, לברך מה שעבר, ולהאיר מה שעומד, ולישא העתיד. …

… בשכלו ומציירו שכל נפרד, כמו שביאר הרב זה במופת. וכן האדם משולש בעולם, גופו מעולם הזה השפל, ונפשו מעולם הגלגלים, ושכלו מעולם השכלי, והבן זה. ודע כי ע"כ חותם השם חתום עליו משולש. וכבר ידעת במופתים רבים כי העולם השכלי שכל, והגלגלי משכיל, והעולם השפל מושכל. והאדם מורכב משלשתם בעת צאתו יורש את שלשתם. כי בתחילתו הוא משכיל, ובאמצעיתו מושכל, ובאחריתו הוא שכל. וכוונת יצירתו להיות שב שכל משכיל ומושכל כמו שביארנו זה והבינהו.

כבר ידעת מה שאמרתי למעלה בעניין  השכל והמשכיל והמושכל. והשתכל בו היטב אחר השתכלך בדברי הרב, ויתבאר לך אמיתי מזה ומזה. ומה שכבר נכתב אין צורך להשיבו. אמנם נדבר בארבע יסודות הסבות. דע כי לכל מעשה טבעי או מלאכותי יש ארבע סבות אל מציאותו, ולא ימלט מן אחת מהן. …

… כל המציאות האנושית, ופרטיו הוא הנביא ע"ה והוא המשכיל אמיתת כלל הגוף, ופרטיו הוא הצורה שהוא הנפש, והוא הכח המושכל השולט על כל הגוף בכלל ובפרט, ובצאת מן הכח אל הפועל הרי נתעלתה ושלטה בכלל על כל האנושות. ובפרטיו נקראת משכיל ומושכל, ר"ל הכח הנפשי. ובצאתו עוד לפעל שלט על כל המציאות והתדבק אל הסבה הראשונה והתדמה לה ונעשה שכל. ואז הוא שכל משכיל ומושכל ונשלמה הצלחת מציאות הנפש והגיעה אל תכליתה. וזאת הייתה כוונתי אשר רציתי לגלות לך סודה בשער הזה וגיליתיו …

… להפסד כל הסדר הראשון. ואם היה הסדר הראשון מופסד לא היה אפשר שימצא הסדר האחרון. ומפני שלא יתגלה זה למי שאינו ראוי, לא הכריח השכל האנושי שהוא המסדר הכל בחכמה להיות העניין זולת זה. אך כאשר כסה מעט גלה הרבה עד שכל משכיל לא יהיה נלכד ברשת אשר נלכד בו הסכל, שאם ילכד בו עם היותו לומד כל ימי חייו ואפילו ספרי חכמה, כבר ידוע שלבו אטום וערל ולא מל ואם מל לא פרע כאילו לא מל ואם פרע עד שגילה העטרה ובא לגלות יותר ונגע בעטרה ימות מיד. ולפיכך זה כולו תצטרך מנגלה …

בחן    משכיל     בחן     מצרף   אמונה

… והציורים והחכמות והתבונות והדעות והמדות כולם הם כוחות נישאות באיברים. וכל האיברים הם דומים לענייני ממשלות העולם בגוף האדם הנקרא בכללו עולם קטן כולל הגדול. וכמו שיש בעולם בכללו מנהיג אחד שהוא סבה ראשונה לכל, כן יש לגוף כל משכיל סבה ראשונה בכללו. ופעמים יקרא אלוה ופעמים יאמר עליו שיש לו אלוה, והוא כי בעת התייחס כל הכוחות אליו יקרא הוא אלוהיהם ובעת היערכו אל סבתו הראשונה יקרא בן אלוה. ובעת השתתפו אל שום אבר מן האברים הפנימיים המעולים לעוררו אל …

… הגופניים ועממיהם וכוחותיהם התאוויות הפחותות. וזה העניין מצוה וחובה לגלותו לכל משכיל ממשכילי ישראל להושיעו מפני שיש דברים רבים שהם הפך דעות המון הרבנים, כל שכן שהם חולקים על כל מחשבות המון עמי הארצות. ראוי לכל משכיל המבקש להתנבאות שיראה בעיניו ובלבבו כל איש ואיש מאנשי הארץ הסכלים כאילו הם קופים וכל מעשיהם כמעשי התוכים ומחשבותיהם כמחשבות השנהבים שכל אלה מיני חיות. וראוי לברך עליהם ברוך משנה הבריות. ושלשתם מיני קופים הם וכל פעולותיהם …

… גבוה. והנה הסוד וה"ו הנורא כי הוא בין ע"ב בראש. ואמרו קטן מחוץ על השם הגדול ונכתב קטן באותיותיו בפנים מפני שסוד קטן הוא נקודה וסודו העולם הבא, כלומר שזה השם הוא סבת חיי העולם הבא, ונראה לכל דבר קטן ונבזה. והוא בעיני המשכילים קטן מפני רוב גדולתו כי הם יודעים שמה שמשיגים ממנו הוא מעט לפי גדולת מעלתו ובזה תאבים אליו להשיג ממנו תמיד יותר ולהוסיף על פיהו חכמה בכל עת. ועל כן הוא קטן למי שהם בפנים בעצם בבחינת השגתם והוא קטן למי שהוא בחוץ בבחינת מחשבתם. …

… הטובות האלה והדומים להם, הודיענו תועלתו וגמול ידיעתו. ואמרו כי כל היודעו וזהיר בו ומשמרו בטהרה הוא אהוב מלמעלה ונחמד מלמטה ואימתו מוטלת על הבריות ותלמודו מתקיים בידו ונוחל שני עולמים העולם הזה והעולם הבא. וידוע לכל משכיל שאין בעולם גמול גדול מזה. ולולי שידיעת זה השם הקדוש מביאה לאיש המשכיל השלם במדותיו ובדבריותיו לידי אלו המעלות לא היו חז"ל אומרים אלו הפליאות. ואין ספק שהם השיגו שנתקיים דבר זה ביד כל יודעיו, ועל כן הסכימו על זה שהוא כן באמת. …

… בם ולהבין בעדם דבר מתוך דבר ולדעת ההבדל הגדול עמם הנמצא בין הדברים הגופניים ובין הרוחניים, ולהכיר כי הרוחניים שורש והגופניים ענפים והם טפלים כנגד השורש. ואמנם המורכבים מן הרוחניים והגופניים הם כפירות. ועם כל זה ראוי למשכיל להשיג את כולם ברצותו להשלים עצמו ולהגיע אל אמיתת ההצלחה בכל. ואחר שהדבר כן איך אפשר לשום חכם מקובל שיכתוב דבר מכל מה שידע מפורש שיהיה בו סכנת אמונה לרואים המעיינים בו בתחילת מחשבה, או למסור דבר ברור למי שלא נשלמו מדותיו …

אחר שהשלים רזיאל דברי חזיוניו ומראיו שב לחזק לבות המשכילים הנמשכים אחריו והוכיחם וייסרם שלא יתפתו במה שפותו בו הסכלים אשר לא ידעו להבדיל בין ימינם לשמאלם. והם חכמים בעיניהם ולא ירומו בעבור הנסיונות, כי "יהוה צדיק יבחן" (תהלים יא' ה'). והמשכילים ההם הם הכוחות השכליות והם המשתדלים להושיע הנפש המשכלת משאול שואל הב הב. והוא סוד השם הרמוז לשש קצוות שמהם נברא האדם וסוד הניסיון ידוע. ובו חתם ספרו רזיאל ואולי נדבר בו בספר אחר ונשלים זה הספר הנה ונתחיל אחריו ספר "איש אדם" בע"ה.

… פשט סובל נסתר ואין כל נסתר סובל פשט. ודע כי לעתים אפרש אני עניינים רבים באלה הספרים שקרו ממש כפשוטם על דרך הנסתר. וכן קצת שמות אפרשם על דרך סתרם ואע"פ שהם כפשוטם. ולפעמים אדבר בם בפשוטם ולא אפרש בם דבר מפני סמכי על דעת המשכילים המעיינים בספרי זה. וזה הדבר הכללי האמור הנה לא אצטרך להשיבו בכל מקום, והרוצה לדעת בו דעתי יעיין בו יפה. כי ידוע ששום משכיל אינו ראוי שידין דעת המחבר עד שיראה כל ספרו ויבין כל מה שאמר בו בכלל ובפרט. ועל זה יתחייב לעיין …

ואני בטוח ששום משכיל לא יתפתה להאמין מאמר האומרים שהאלוה עצם אחד ויש לו שלש סגולות. כי אמרם שלש כאמרם אחת או שתים או ארבע או חמש. ואמרם זה כאמרם שש ושבע ושמונה ותשע ועשר. ואמרם אלה כולם כאמרם כל מספר שיזדמן. כי אני זכרתי אלה מפני היותם כלל כל מספר נחשב …

… הם שמות העצם. ואמר שהם כולם שם אחד לבד ועליו קשר שש פאות משש מאות וחקק על הקץ ארבעה שמות והרי הם גם כן שלשה ס"ה ס"ה ס"ה שהם ז' וחצי, וכפלם זה י"ה שמות וזה ו' שמות הרי א"ה י"ה וכבר התבאר בזה מה שמספיק, כי מעניין אחד מאלה העניינים יובנו הנשארים בקלות ויתבארו למעיין.

… ליודעי האמת וליראי ה' וחושבי שמו. באמרו בשבועה, ידי נשאתי דומה ואשבע בשמי הגדול לבלתי הושיעכם עד תחקרון מחקרי שמי והנה משיח שמי מדבר אליכם. והנה פיהו כפי וזה הפסוק מבואר לפי הנסתר ואינו צריך ביאור אחר לפי דעת כל משכיל שיש בידו שום רמז בשום דרך מדרכי הקבלה האלוהית.

… המעלה את האדם בזה ובבא היא החכמה. ויש מהם משיגים מעט, ויש מהם משיגים בינוני, ויש מהם משיגים הרבה. וההשגה לפי מה שאנו רואים יש לה אצלנו התחלה אבל אין לה תכלית, והכל מודים בזה. ואם כן יש להשגה קצה אחד לבד, וממנו מתחיל כל משכיל ומתעלה בכל יום.

… ונשוב לומר כי האדם בתחילה מושכל ואחר כן אם לומד ומעיין כראוי שב משכיל, ובצאתו מן הכח אל הפועל ועומד בפועלו בפעל ואז הוא שכל. ויקרא כל עצמו על שם שכלו שכל, ובשובו אל כוחו עוד אל עיונו בלתי ההשגה הנרמזת והוא מעיין אז יקרא משכיל בפעל. ובהיותו בלתי השגה ובלתי עיון אז יקרא מושכל לבד. ואפילו אם הוא בבית הכנסת ופניו אל ההיכל ומשתחווה לספר תורה או מנשקו או אם הוא בבית המדרש ולומד ואינו מעיין ומבין מה שלומד. אבל אם הוא בבית הכנסת לפני ההיכל …

… זה הוסיף עוד וכתב בראשי פסוקים ששה הר קדוש והוסיף לאמר פצח רנה כי הר קדוש עם ח' של פצח רנה הוא רוח הקדש ונשאר ממנו הצרפן. ולכך הוא אומר כי המשרה עליך נחתמה וידעיך ישישו בהודך ויעלזו בשמך שרים וסגנים. ואין זה בשום פנים לדעת כל משכיל נאמר על ההר כפשוטו. ואמנם אחר שהודעתיך בהכרח צורת הכוונה והיות הר קדוש חסר ח' שהוא שמנה הוא בלי נשמה, ובהצטרך אליו ח' ישוב חי ויקרא רוח הקדש. בטוח אני בשכלך מעתה שתבין כוונת רזיאל בהפטרה. וכוונתי אני בפירושה וכוונתי שהיא …

כל דבר שתראני מדבר בו לגלות לך סודו הוא מפני הודעת שם המפורש או מה שמביא אל ידיעתו והוא הקדמה לו. או הוא מעניין הגוף והנפש והשכל האנושיים. או הוא מעניין גוף העולם וכוחותיו הנפשיות והרוחניות. או הוא עניין גלוי מסתרי התורה שהיה כפשוטו לעניין נגלה הכרחי, ובנסתרו לעניין אמיתי, ראוי להעלימו מכל סכל מפני שני דברים. מפני שהעניין הנכבד אין ראוי שימצא כי אם לנכבדים והסגולות, ומפני שאם יודע כלל דבר קטן או גדול לסכל יהיה נבזה בעיניו כי לא יכיר מעלתו ולא יבינהו, וכל מה שתעלהו לפניו יתבזה בעיניו. ומה שתגלה למשכיל מזה יתכבד בפניו וישמח בו.

ועל כן אני שמח במה שאגלה למשכילים מזה על דרך שיבינוהו וישמחו בו, ואשמר ממה שיראה נבזה לסכל שלא אגלהו. ואמנם היות שם מורכב שהוא יו"ד ה"א וא"ו ה"א, אד"ם שעל הכסא הנה זה אגלה"ו. אבל סוד אנכי יי' אלהיך והכסא אכסה"ו, וסוד הזק"ן הנקרא הנקב"ה מפני פחד הנז"ק אעלימה"ו. גם …