מַפְתֵּחַ הַשֵּׁמוֹת

"מפתח השמות" פירוש לספר שמות. כ"י

… ספרו. ויתחייב מזה שאקבץ תחלה הכללים האלה לפי פשוטם בספר הזה הראשון ואחרי כן אדבר בפרטיהם. ואמנם יהיה ענין דברי בפרטיהם על אחת מהדרכים הנקראים נסתרים או על יותר מהם. והנה אקרא שם הספר הראשון מפתח החכמות ושם הספר השני מפתח השמות ושם הספר השלישי מפתח הקרבנות ושם הרביעי מפתח הספירות ושם החמישי מפתח התוכחות. ואין ראוי לשום משכיל להאשימני על מה שאעשה אבל ידינני לכף זכות בו. והשם יודע שאני נסמך על עזרו בכווני בכל זה לכבודו והוא ברחמיו …

… מספיקים לכתוב מה שקבלנו בזו הדרך המקובלת מידיעת השמות. ועל אחת כמה וכמה שיש בם ממה שלא קבלנוהו ולא ידענו ממנו דבר, ועם זה איך יתכן להאריך בו. ואמנם לשתוק ממנו לגמרי גם כן לא יתכן ועל כן נצטרך לדבר בו בדלוג. ובספר השני שהוא ספר השמות נמסור בדרכיו מפתח לפתוח שערי הקבלה במעט רוחב לשון יותר מזה. ונשוב לומר פה כי ההויות הן השמות ולפיכך לא יסבלו שם בריאה כי הן ההתחלות וכן מלת בראשית שם הקדש היא וזה דרכה. י' עשרה ה' חמשה ו' ששה ה' חמשה, מנה הכלל ותמצא אמיתתם הוי"ה והנה סודם …

… השלמים. ואחר כן היה מן הדין שיודיענו מולדתו ונפלאות פעולות השם עמו טרם מולדתו, כלומר מעת היותו בבטן אמו ובמולדתו ואחר התגדלו. וכל אשר קרה לו עם השם לו ששלחו ועם האנשים אשר נשלח אליהם יהודים וגוים יחד. והנה על זה החל בספר השני בענין שמות השבטים להודיענו בן מי היה משה ומאיזה שבט היה. ולא הגיד לנו שהיה מן השבט שהמלכות ראויה לו אלא מן השבט שנבדל משאר השבטים בקדושה ובטהרה. ואשר נאמר עליו שהוא לבדו יי' הוא נחלתו ונבדל להיותו קדוש הקדושים והוא שבט עובד את יי' תמיד. הנה …

ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה. הנה זה הספר השני בו יתגלה [מפתח השמות] סתום וחתום בחכמת השמות וראוי שיפתח במפתח שם משלש עד שוב המבוי מפלש. ועל כן בא בראשו מה שכולל את כולו. וכל מקובל יודע שספר תורה גויל שלם ראוי שיכתב כולו בווין בראשי דפיו. ואמנם ששה דבורים …

… שירויח בפעלו פרוטה אחת נמנע מלכת ואותה הפרוטה הפסידתהו ממון רב והוא לא ידע זה. כך אצלי זה הענין הנרמז בין המוסר והמקבל שאינו ראוי לקבלה הנבואית. והדרך הזה רחוק מהדעות בתכלית הרוחק, ואיך לא תהיה זאת סבה להאריך בזה הספר יותר מהארבעה ספרים האחרים, כי הכל תלוי בשמות והם התחייה. ואיך לא יהיה זה עניין זר מאד לאמור למקבל קח אות מראש התורה ואות מתוכה ואות מסופה וחדש תיבה. וכן כל אות חברנה אל חברתה עד שיולד כלל אחד ידוע בשתי תיבות ויהיו שני עדים על …

… לשלשה ספרים שחבר שלמה, ד'ברי קהלת, מ'שלי שלמה, ש'יר השירים, רמז שם הקדש והוא סוד שם בן ד' אותיות שהוא יסוד היסודות ועמוד החכמות והכל תלוי עליו. ואם תחפוץ להכנס לפרדס בזה השם דע כי אני פותח לך בו שערי אורה וזהו המפתח שעליו קראתי שם זה החומש השני מפתח השמות אשר בו מפתחות השם בזה השם הנורא.

כבר יחשבו קצת הרואים שזה הספר השני והבאים אחריו אינם פירושי התורה, אבל הם חבורים שהתחדשו לגלות בהם קצת ספר תורה. ומפני שדילגתי בם מן הדרך הנזכרת בספר הראשון אל דרך אחרת מעולה ממנה ושמתי אותה כדמות ההקדמה לשאר אינו פלא שיחשוב רואם שכך הוא העניין. אבל אפשר שיאמר מפני …

יתר הפרשיות

דעו אחי באמת כי ז' פרשיות הנשארות יש בכל אחת ואחת מהן פלאי פלאות, אך מפני האריכות נכללם יחד ונקצר ענייניהם. ונאמר כי כוונתו היתה בזה הספר להעיר לבות הישנים ומי שלא יתעורר עם מה שאמרנו בזה הספר בד' פרשיות שבו לא יתעורר עם היותנו מכים את ראשו ומרצצים את מוחו במרזפתא דנפחי. שעליו ועל דומיו נאמר "וישנו שנת עולם ולא יקיצו" (ירמיה נא' נז'). ואמנם עם האמור נאמר …

… ית' כי קרן עור פניו. פרשת ויקהל שבה שמירת שבת ומצות משה לישראל על בניין המשכן וכל כליו. והתרומה שהביאו נדבי העם האנשים והנשים ומעשה המשכן שעשו בפעל. פרשת אלה פקודי בה חתם הספר הזה ועניינה במלאכת המשכן. והנה החל בזה הספר בשמות והשלים בספירות והשלמה בהשלמת מלאכת המשכן. והודיענו השם באי זה יום הוקם המשכן, והוא בניסן באחד לחדש כאומרו "ויהי בחדש הראשון בשנה השנית באחד לחדש הוקם המשכן". וזכר כל תקון עמדו עד "ויכל משה את המלאכה". ואחר תום הכל נאמר …

… הוראת השתוף המופתיי אשר בינינו ובינו ית'. והרחוק ממנו ית' בתכלית הרוחק הוא המתרחק מדרך הנבואה, והמתקרב אליה הוא הקרוב לו ית' ולפי רחקו וקרבו אצל השם ית'. ואם כן מה נדבר בהשגת הנבואה לפי הפשט או הפירוש כי זה הספר לא חובר אלא בעבור המתנבאים לבד. על כן לא נזכיר דבר בעניין מתן תורה פה, כי אינו דבר שיכתב בספר אך דרכו היא לקבל עניין זה פה אל פה. ואשר בא בפרשת משפטים יורה על המדות האלהיות המשותפות עם המציאות עם חלוק הדם לשני חצאים. באומרו על החלק …

הנה בעלי הצירופים מכירים סוד זה בתחלת מחשבה ואינו צריך ביאור, ושאר הבגדים יודעו מאלה. והקרבנות יתגלו בספר ויקרא (חבל על דאבדין) שהוא מפתח הקרבנות ויום הכפורים מכללם. ואשר בא בפרשת כי תשא לפי הפרטים הקשה שבה הוא ענין מעשה העגל, גם הוא נקרא ולא מתרגם. ואשר בא בפרשת ויקהל ואלה פקודי כבר נודע ממה שעבר בפרשת התרומה והכל כוונה אחת, אלא שנכתב ונכפל לעורר בו הלבבות אל סוד המצוה תחלה ואל סוד המעשה אחר כן. הנה כבר נשלם מה שכוונתי לכתבו בזה הספר השני הנקרא מפתח השמות ש"ל (שבח לאל). ואמנם עם היות מן הראוי לפי קצת דעות שזה הספר היה נקרא מפתח השמות כמו שקראתיו

מפתח                               השמות