מַזִּיקִים

6 הפניות ב־2 ספרים

מפתח השמות

עמ' יז§16

טוב בכללו אבל נקרא רע בבחינת הפרטים שהם אישי המינים המתחדשים ממנו, בהיותם עם היות הווים טוב להם שכל מציאות הוא בכללו אפילו לפרט טוב, כל זמן קיומו. והפסדו רע לו ורע לאוהביו לפי המחשבת שהוא העדר ממציאותו. ודבר שהוא כך איך לא יקרא מזיק וניזק כי אלה הדברים השפלים התבאר עניינם במופת מושכל שהם פועלים קצתם בקצתם ומתפעלים במקרה. ומהם פועלים במקרה ומתפעלים בעצם ומהם פועלים בכח קרוב או רחוק ומהם פועלים בפעל. וזה כולו קורה ליסודות ולכל מה שהורכב

עמ' יט§18

ואמנם אחר זאת ההערה המופלאה צריך להודיע באיזה דרך יזכרו השמות ואיך יכתבו להבריח בם השדים והמזיקים ולתפשם ברשת השכל עד שיקבלוהו עליהם למלך. וראוי שנדבר תחלה שנדבר בציור השכלי אחר שדברנו בהרגשי ובדמיוני ואחר כך נזכיר עניין השמות ומעלתם, ואיך יודעיהם מתוך היותם יודעים אותם באמתתם ראויים להתנבאות בשם השם ית'. ונודיע פחיתות

עמ' קמט§211

וכבר חברתי ספרים רבים בצורת ההזכרה הזאת ובדרכי נשימותיה בהכרח שהייה ובהברחת השטן וכחותיו מן הנפש בגללה ובהפחדת השדים מפניה, עד שלא ישאר שד ומזיק באבר מכל אברי הגוף שיוכל לנפש וזה מניעת שכל משום צד. והנה ישתדל המשיג אז בהשגה בכל יכולתו שכבר הוסרו מונעיו בכח השמות ולא נשאר לו שום מונע עצמיי ולא מקריי מההשגה, לא מגו ולא מבר ולא בבתי בראי ולא בבתי גואי, מהבתים שהתפלין

חיי הנפש

עמ' פח§114

לכל משכיל שהעולמות נחלקים לג' חלקים, וגופתינו מעולם היסודות, ונפשותינו מעולם הגלגלים, ושכלינו מעולם העליון, הוא עולם השכלים, הוא העולם הבא באמת. אם כן הנה הגויות הגופיות נשארים אחר מותם בעולם היסודות, שהוא עולם השדים והמזיקין והשטנים. והעד התוריי על זה מאמר השם לשטן בעניין איוב, "ויאמר יהוה אל השטן מאין תבא ויען השטן את יהוה משוט בארץ ומהתהלך בה" (איוב א' ז'). והרב גלה שם ואמר כי "שוטו והתהלכו לא היה רק בארץ" כלומר בארבעה היסודות.

עמ' קטו§163

שהעירו הכתובים עליהם. ככתוב "סוד יהוה ליראיו ובריתו להודיעם" (תהלים כה' יד'). וכתוב "כי לא יעשה אדני אלהים דבר" וגו' (עמוס ג' ז'). הא לך מבואר שהכוונה האלהית בנתינת תורתו האמיתית לנו היא לגלות סודו לחסידיו ולא לגלותם לבהמות ולשדים ולמזיקים ולקופים ולקפיפים ולעטלפים, אשר לא באו בסוד יי' ולא ראו אור גנוז. שאילו היה כן כל חי משכיל בטבע (חסר שורה) ואין הדבר כן, אבל הוא קרוב להיותו הפך והוא העולם הזה דומה למצרף הכסף ולכור הזהב, לכשיזוקק בו אדם ויזדכך הזכוך הראוי לו אחר

עמ' קל§185

רצון האנושי ומערמתם ומיכולתם. אם כן אין צורך באילו הדעות לידיעה האלהית, או להשגחה פרטית בגופים. וכן עוד שני "ועל פי שנים עדים יקום דבר", אמרו ז"ל כי כל ענייניו נמסרו ביד השטן, כלומר ביד כוחות החומריות הנקראות שדים ושטנים ומזיקים לגופים הפרטיים בלא ספק, והם המלאכים הנזכרים באיוב. וחתם עניין איוב בשאין לחומר יכולת ושולטנות על הנפש, והוא השכל הנשאר אחר המות הגופני וחי לעולם, והיא החיה היחידה. ואמר בסוף עניין איוב וחבריו "כשנשלם שכלו וכשידע האדם