מֵי נִדָּה

… האש הטבעית. ואסיפת אפרה אשר נשתתפו אתו שלשה מינים בשריפתה והם, עץ ארז ואזוב ושני תולעת, על ידי הכהן המשליכם אל תוך שריפת הפרה, מורה על קיבוץ החמר הכללי הצריך לטהר הטמאים אחר שטמא את הטהורים. וע"כ כתיב "והיתה לעדת בני ישראל למשמרת למי נדה חטאת היא". וממנה תבין סודם על פי הדמיון. "חטאת הוא", חטא האות היא בתאוה כי הוא האהב התאוה. והנה הכל "לחקת עולם" כי עם היות זאת חקת התורה גם היא חקת עולם. ועל כן אמר "הנוגע במת לכל נפש אדם וטמא שבעת ימים: הוא יתחטא …

ואמנם אמרו "וזאת התורה אדם כי ימות באהל". כבר ידעת מה שדרשו בו ומספיק כי הוא העיקר. והשאר נודע מעתה ממה שקדם למי שהבין כוונתי בו. אבל המביט יבין ממנו מיד למה נסמכה פרשת מיתת מרים אל שחיטת הפר"ה ומי הנדה מטהרים. וכשמתה מרים מיד נאמר "ולא היה מים לעדה". ובסבת העדרם מתו משה ואהרן ג"כ. ואלה הם מי מריבה השניים והשם רצה לנסות שני האחים בהבדל הדבור למרה. ואע"פ שרמזנו קצת עניין זה בסוף ספר הקרבנות ושתפנוהו עם עניין …

… היותן למכשול לעון על דבר פעור ולפיכך צוה להרוג "כל זכר בטף וכל אשה יודעת איש למשכב זכר". וצוה להחיות הבתולות כולן וצוה לנוגע בחלל להתחטא ביום ג' וביום ז' והבגדים והכלים, ורמז על החטוי "זאת חקת התורה" בעניין אפר פרה בעבור מי נדה המזכים העולם כולו. והטהרה שני מינים באש ובמים, כאמרו "אך את הזהב ואת הכסף את הנחשת את הברזל את הבדיל ואת העפרת". הנה זכר כל מה שעובר באש והם ז' מיני מתכות כי המין הז' שהוא כסף חי איננו עובר באש כי הוא ניתך תמיד בטבעו ואינו …

… אלף היא רוחו של אדם ועלה בידך דמו ונשאר מסוד זה י"ן והוא ס' וסוד הכל דמיון הוא דמיוני. ו"מי נדה לא זרק עליו טמא הוא", ל"א זר"ק עלי"ו, ל"א הבר"ק עלי"ו, ל"א הקר"ב עלי"ו, עלי"ו הדמי"ם, מן הדין תבין סודו. ומ"י נד"ה ל"א זר"ק עלי"ו דמיון הבק"ר והצא"ן שזכרתי והוא היום כדי לעמוד עוד כנגד הכח העגליי הנקרא אלהי זהב. נשארו לנו מצות כמספרם מ"ו י"ד ורמזתיו למעלה בסימן דמי"ו ב"ו. ואמרו "אלהי כסף ואלהי זהב לא תעשו לכם". ביארו שלא ימשלו כחותם עליכם שאתם ממשלתכם למעלה …