מְקַלֵּל

… בָּזָה וְאֶת מִצְוָתוֹ הֵפַר הִכָּרֵת תִּכָּרֵת הַנֶּפֶשׁ הַהִוא עֲוֹנָה בָהּ". ופירשו בו הכרת בעולם הזה תכרת לעולם הבא. ומאמרו עונה בא ניכר שענש בה, ולפיכך סמך לזדון עניין המחלל את השבת והוא מקשש עצים. והיה דין מקלל כדין מחלל שבשניהם נאמר הנחה במשמר, ומפני ששניהם התחייבו סקילה נאמר בזה (במקלל) "ויניחוהו במשמר לפרוש להם על פי יהוה". ונאמר בזה (במקושש) ג"כ "ויניחו אתו המשמר כי לא פורש מה יעשה לו". ובא עניין המקלל אחר מערכת השבת, ועניין המחלל בעצם יום …